חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני, התשס"ז-2007, קובע את נהלי הייצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע ביטחוני ושירותים בתחום הביטחוני. בנוסף הותקנו גם תקנות לשם הפעלתו של החוק.
להלן תבוא בתמצית סקירת עיקרי הוראות החוק.
כללי
החוק נועד להסדיר את הפיקוח של המדינה על היצוא הביטחוני לצרכי ביטחון לאומי, יחסי חוץ של המדינה, התחייבויות בינלאומיות של המדינה וכן אינטרסים לאומיים אחרים.
כל גורם המבקש לבצע ייצוא של ציוד בטחוני, ידע ביטחוני ושירותים בתחום הביטחוני ("יצוא ביטחוני") נדרש, ראשית לכל, להירשם במרשם מיוחד, של הרשות המוסמכת (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני שבמשרד הביטחון – אפ"י" ) ( "הרשות") ובנוסף נדרש לקבל רישיון ספציפי לכל עסקת יצוא בטחוני.
הרשות רשאית לסרב לרשום פונה במרשם הייצוא הביטחוני, אם למבקש הרישום עבר פלילי או שהמבקש הפר בעבר את הוראות החוק .
דרישות הפיקוח על היצוא הביטחוני חלות כבר משלב המו"מ ליצוא בטחוני ונדרש אישור של הרשות לצורך ניהול מו"מ ליצוא בטחוני.
הרישוי נדרש הן לעוסק בסחר עצמו והן למתווך, וגם אם הייצוא אינו מישראל, וכן חל איסור לפי החוק על ייצוא או תיווך למדינות, שמוטל עליהן אמברגו של האו"ם.
הפיקוח על היצוא הביטחוני כפוף להסדרים בינלאומיים, ומתבסס על רשימות פיקוח בינלאומיות של ציוד, ידע ושירותים באותם הסדרים. עקב זאת, משרד החוץ משולב בהליכי הרישוי וההתייעצות (נציג משרד החוץ יושב בוועדה המייעצת לעניין הרישוי) והוא שותף מלא בפיקוח על ייצוא בטחוני.
תחולת החוק
החוק חל על :
א. יצוא של ציוד בטחוני.
ב. העברת ידע או מידע, בע"פ מישראל לחו"ל או מישראל לאזרח שאינו ישראלי או לתאגיד חוץ.
ג. מתן שירות בטחוני בכל הנוגע לציוד מרגע תכנונו, עבור בבנייתו וכלה בייעודו.
לפי החוק, חל איסור על מקבלי היצוא הביטחוני לבצע העברה לצד ג', וכן חל איסור על הנעבר לבצע שינויים בציוד ברגע קבלתו מאת הצד המייצא אלא אם קיבל אישור מהרשות ובהתאם לתנאי הרישיון.
יצוא של ציוד לחימה וידע בטחוני, מוגבל, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, לגבי מדינות שחל עליהן אמברגו.
החוק כולל בהגדרת "ייצוא בטחוני" גם העברת ידע בטחוני ולא רק אספקה של ציוד מוחשי.
החוק מגדיר "ידע בטחוני", כמידע הדרוש לפיתוח וייצור ציוד בטחוני, וכן ידע המתייחס לכוחות ביטחון, לרבות ידע בנוגע לארגונים, לבנייתם, להפעלתם, לתורות לחימה או שיטות הדרכה ואימון או שיטות פעולה שלהם וכן ידע בנוגע למדיניות ביטחון לוחמה בטרור ושיטות אבטחה.
החוק קובע חובת רישום ודרישה להוצאת רישיון גם לפעילויות שיווק, קידום מכירות ותיווך .
ע"פ החוק "שיווק ביטחוני" משמעו כל פעולה שמטרתה קידום עסקת יצוא ביטחוני, לרבות פעולת תיווך לעסקת יצוא ביטחוני, המתבצעת בישראל או מחוץ לישראל, בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר, במישרין או בעקיפין, בתמורה או שלא בתמורה, בין אם מתבצע אגב הפעולה יצוא ביטחוני ובין אם לאו, וכן ניהול משא ומתן לשם קידום עסקה כאמור, דהיינו נדרש רישיון כבר לשלב המו"מ.
תיווך ביצוא ביטחוני, בין גורמי חוץ, מחייב רישום ורישיון.
תיווך בין גורמי חוץ כולל:
א. יצירת קשר בין צדדים.
ב. השתתפות במו"מ ביו צדדים.
ג. ייצוג צד לעסקה.
ד. רכישת ציוד לשם יצירת קשר בין צדדים.
ה. פעולות סיוע למימוש קשר בין צדדים.
החוק והתקנות קובעים נהלים להגשת בקשה לרישיון יצוא ביטחוני.
בקשה לרישיון תוגש לרשות ע"ג טפסים בנוסח שקבוע בתקנות. הרשות רשאית לדרוש פרטים נוספים על העסקה מעבר למוצהר בבקשה בטרם תינתן החלטתה.
הרשות רשאית להתנות רישיון ליצוא ביטחוני בתנאים ובכללם: הגבלות על המאפיינים של היצוא הביטחוני או על אפשרויות השימוש בו בידי המקבל.
לפי החוק, רשאית הרשות לסרב לתת רישיון או לבטל רישיון או להתלות רישיון לאדם לתאגיד בעל עבר פלילי, או למי שהפר את החוק הנ"ל, תקנותיו, או כללים לפיו, משיקולים הנוגעים לסוג היצוא הביטחוני וכן משיקולים הנוגעים למקבל היצוא הביטחוני, אולם יש לתת לו את זכות הטיעון.
זכות הטיעון לא תינתן, כאשר יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
על החלטת התלייה, סירוב וביטול רישיון ניתן להגיש השגה.
הרישיון שיינתן לאדם, יכול להיות כללי או ספציפי.
החוק מגדיר את הגורמים המעורבים במתן רישיונות.
הרשות היא שמפקחת על הרישום במרשמים, ומתן הרישיונות כאמור לעיל.
בנוסף, לוועדה מייעצת, הממונה ע"י שר הביטחון וכוללת נציגים ממשרד האוצר, משרד הביטחון, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ"ת) וכן נציגים של כוחות הביטחון, ניתנה סמכות לייעץ לרשות לעניין מתן הרישיונות.
החוק כולל אמצעי פיקוח לרשות וחובת מסירת דו"חות .
לפי החוק, בעל רישיון, ידווח לרשות בכתב ובאופן מפורט, ע"ג טפסים שנקבעו בתקנות על פעילותו בתחום היצוא הביטחוני, ינהל רישום פנימי של פעילות היצוא וישמור מסמכים . הדיווח לרשות יכלול ,בין היתר, פרטים לגבי זהות המשתמשים ביצוא הביטחוני ואופן השימוש בו.
הרשות רשאית לפקח על יישום החוק ותנאי הרישיון ולדרוש כל מידע מבעל רישיון, וכן להיכנס לכל מקום רלוונטי לצורכי פיקוח, למעט למקום מגורים, שאז יש צורך בצו שיפוטי.
לרשות , סמכות לבדוק בכל עת את מבצע הייצוא הביטחוני ואת אופן עמידתו בתנאי הרישיון.
החוק כולל סנקציות ועונשים.
כל המבצע פעילות המחויבת ברישיון ע"פ חוק, ללא רישיון, דינו מאסר של עד שלוש שנים או קנס משמעותי בשיעור של עד כ- 6 מליון ₪ .
בעבירות בנסיבות מחמירות העונשים חמורים עוד יותר (מאסר עד 5 שנים וקנס עד 10 מליון ₪).
___________________________________________________________________________________________
עו"ד משה כאהן מתמחה בתחומי המשפטי העסקי. הוא מוסמך לעריכת דין בישראל ובארה"ב ומשמש כחבר ועדת ההי טק וחבר וועדת תאגידים ושוק ההון של לשכת עורכי הדין .
www.kahn.co.il
