צפה עכשיו בהרצאה: "סכסוך בין שותפים. מה ניתן לעשות. עו"ד משה כאהן"
רקע
ברמה העקרונית כל חברה אמורה לשרת את טובתם של כלל בעלי-מניותיה, בהתאם לשיעור המניות והזכויות שכל אחד הם מחזיק בה.
יחד עם זאת, המציאות מלמדת כי לא אחת מבקשים בעלי-המניות המחזיקים ברוב זכויות ההצבעה בחברה ("בעלי-השליטה" או "בעלי מניות הרוב") לנצל את כוחם לרעה ולנווט את פעילות החברה בהתאם לטובתם האישית, על חשבון יתר בעלי-המניות מקרב המיעוט. מתח זה בין בעלי המניות השולטים בפעילות החברה ובין האינטרסים "האמתיים" שלה, המכונה בספרות המקצועית "בעיית הנציג" (Agency Problem), עשוי להתעורר במגוון רחב של דוגמאות והקשרים. המקרה הבסיסי ביותר הוא כאשר בעלי-השליטה מתמנים לתפקידים בכירים בחברה ומושכים לעצמם משכורות גבוהות או דמי ניהול מופרזים ובד בבד מונעים מהחברה לחלק את רווחיה לבעלי-המניות כדיבידנדים.
מאידך, יחס בלתי-שוויוני לבעלי המניות לעיתים מתבקש מכורח המציאות ובשם היעילות הכלכלית, למשל, במקרה בו החברה זקוקה למימון נוסף ואילו רק בעלי-השליטה מעוניינים או מסוגלים להשקיע או להעמיד את הסכומים הדרושים לחברה בתמורה לרכישת מניותיה.
בעיית קיפוח המיעוט, אפוא, אינה פשוטה לפתרון כלל ועיקר ושוויון מוחלט בין בעלי-המניות כמעט לעולם אינו בר-השגה. השוק הישראלי מתאפיין בריכוזיות רבה ברמת בעלי המניות ובמרביתן של החברות הציבוריות בישראל מחזיקים בעלי-שליטה. על-כן, טענות קיפוח מצד בעלי-מניות המיעוט הן שכיחות למדי בסביבה העסקית בישראל ומעסיקות לא אחת את בתי-המשפט.
מניעת קיפוח המיעוט בבתי-המשפט ועל פי חוק החברות, תשנ"ט-1999
על-מנת להתמודד עם בעיית קיפוח בעלי-מניות המיעוט ע"י בעלי מניות הרוב, קובע חוק החברות, תשנ"ט- 1999 (סעיף 191 א'( כי במידה והתנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה "קיפוח" של בעלי-מניות (כולם או חלקם), או במידה וקיים חשש מהותי לקיפוח, רשאי בית-המשפט לבקשת בעל מניה להורות על הסרת הקיפוח ומניעתו. כמו-כן, בית-המשפט מוסמך להורות לחברה או לבעלי-מניותיה כיצד לפעול בעתיד ולהטיל עליהם חובות או מגבלות בהקשר זה, כפי שיראה לנכון.
סמכותו של בית-המשפט בהקשר זה רחבה מאוד. במסגרתה ביכולתו לשנות את מסמכי ההתאגדות (התקנון) של החברה ולקבוע כי אין לשנותם בעתיד אלא ברוב מיוחד[1] או לכפות על רכישת מניות המיעוט בידי בעל השליטה. כמו-כן, בית המשפט רשאי להעניק צווים זמניים לצורך העניין (צו מניעה לפעולה המקפחת, צו עשה להסרת הקיפוח עד תום ההליכים וכו'). יחד עם זאת, יש לציין כי בית המשפט יימנע מהענקת צווים זמניים במסגרת תביעה למניעת קיפוח המיעוט ככל שהדבר עשוי לשתק את פעילות החברה.[2]
הלכה למעשה, בתי-המשפט בוחנים מהי הציפייה הסבירה" של בעל-מניות בנסיבות העניין.
ככל שהפעולה או העסקה הנידונה בפניו של בית המשפט חורגת מהציפיות הלגיטימיות של בעל-מניות (מיעוט) סביר, ביהמ"ש יהיה נכון להתערב ולהפעיל סמכותו. ניתן, לציין כי לרוב מדובר במקרים בהם החברה מקיימת מדיניות של אי-חלוקת דיבידנדים לצד הוצאת כספים מהחברה בדרכים אחרות.[3] בעבר, נטו בתי-המשפט בישראל, בהשראת הדין האנגלי, להימנע מלהכיר בטענות קיפוח ומיעטו להשתמש בסמכותם זו. בעל-מניות שטען לקיפוחו נדרש להוכיח עושק או תרמית מצד בעלי-מניות הרוב.[4]
ברם, גישתם הנוכחית של בתי-המשפט מקלה בהרבה עם בעלי-מניות הטוענים לקיפוחם.[5] די להוכיח, מבחינה אובייקטיבית, את קיומו של חשש לקיפוח על-מנת לקבל את עזרתו של בית-המשפט ואין נפקא מינה אם בעלי-מניות הרוב פעלו ממניעים זדוניים או כשרים. כמו-כן, אין נפקא מינה אם בעלי-מניות המיעוט היו מודעים לפעולה המקפחת בעת כניסתם לחברה, כל עוד לא ויתרו על זכויותיהם במפורש. יתר על-כן, גישת בית-המשפט היא כי במידה ומוכח קיפוח או חשש לקיפוח לכאורה ("בלבד") הנטל עובר לכתפי בעלי-המניות הנתבעים על-מנת שיוכיחו צדקתם. חוק החברות מוסיף וקובע כי כל בעל-מניות ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי-המניות האחרים בתום-לב וימנע מניצול כוחו לרעה ומקיפוח המיעוט ודין הפרת חובה זו כדין הפרת חוזה (סעיף 192 (א') לחוק).
ניתן להוסיף ולציין כי גם במקרים בהם בחברה ישנם שני שותפים המחזיקים ב-50% מהמניות כל אחד ואילו אחד מהם מנצל את השפעתו על דירקטוריון החברה והנהלתה לטובתו האישית ניתן לפנות לביהמ"ש בטענה לקיפוח המיעוט.[6]
מאידך, יש הטוענים שלמרות מגמתם האמורה של בתי-המשפט בישראל הליך הפניה לבית המשפט בבקשה לסעד בשל קיפוח המיעוט עדיין כבד מנשוא עבור רובם של בעלי-המניות.[7] זאת מאחר ואותם בעלי-מניות נדרשים לממן את התביעה והייצוג מכיסם הפרטי. בנוסף לכך, במקרים רבים בעל המניות המקופח מחזיק רק ברסיסי אינפורמציה על הנעשה בתוך החברה ועל-כן יתקשה לבסס את תביעתו. על-כן, בפרקטיקה נהוג לעיתים להסדיר את סוגיית קיפוח המיעוט כבר בשלב ההסכמה החוזית ובתקנון החברה. במקרים רבים נהוג לקבוע מראש בהסכם כי טענות הקיפוח יופנו להכרעה בבוררות.
בקישור הבא תוכלו למצוא מידע על - ליטיגציה מסחרית
13 לנובמבר 2012
