צפה עכשיו בהרצאה: "דיני עבודה - הגברת הנטל על מעסיקים"
חובות האמונים של העובדים - רקע
חוזה עבודה הינו חוזה לכל דבר ועניין, ומטרתו לעצב יחסיים חוזיים בין עובד למעסיק. לכאורה עסקינן בחוזה רגיל, על כן נקודת המוצא היא שחלים עליו דיני המשפט האזרחי ובהם דיני החוזים, התרופות ודיני עשיית עושר ולא במשפט. מכוח דיני החוזים חלים על חוזה העבודה עקרונות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, לרבות עקרון תום הלב במשא ומתן, בקיומו וביצועו של החוזה.[1] חוזה עבודה מאופיין בשניים: האחד, זהו חוזה לתקופה ממושכת. השני, זהו חוזה הנשלט על ידי פטרנליזם של הדין ומערכת המשפט במידה גדולה יותר מחוזיים מסחריים. לשני היבטים אלו השלכות רבות על מארג החובות והזכויות ביחסי עובד – מעביד, מאמר זה יעסוק בחובת אמונים, נאמנות ותום הלב של העובד כלפי מעסיקו.
נאמנות עובדים - החובה להימנע מלהימצא בניגוד אינטרסים
בתי המשפט בישראל הכירו בפסיקתם, כמו גם אנשי אקדמיה בכתביהם, כי חוזה עבודה מושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. חובת הנאמנות, חובת תום הלב וחובת ההגינות נובעות מחוזה העבודה, בין אם נקבעו בתנייה חוזית מפורשת ובין אם לאו, ומטילות על העובד והמעביד חובה הדדית שלא להימצא בניגוד אינטרסים. בע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ נ' מרדכי אביב נקבע מפורשות כי מעסיק רשאי לצפות לנאמנות מעובדו, ובפרט להסתמך על כך שאסור לעובד לנצל את מעמדו במקום העבודה ואת הידע שרכש אודות קהל לקוחות וספקים, במטרה לגזול את האחרונים, תוך הקמת עסק מתחרה.
ברם, גבולות חובת האמונים של עובד אינם משורטטים בבהירות, אחת מיני שאלות רבות שעולות בהקשר זה, היא האם עובד רשאי לקדם הקמת עסק מתחרה במהלך תקופה ההודעה המוקדמת להתפטרותו?
פסק הדין בעניין לבל נ' חברת הדקה ה-90 בע"מ[2]
חברת הדקה ה-90 עוסקת בשיווק מוצרי תיירות של ה"רגע האחרון" ללקוחות פרטיים באמצעות אתר אינטרנט ומרכז הזמנות טלפוני, והיא מן הראשונות בתחום בישראל. העובד המדובר החל לשמש כסמנכ"ל בחברה בחודש אפריל 2001. בחלוף תקופה קצרה, החל הנ"ל לשמש כמנכ"ל החברה, עד שמסר לחברה הודעת התפטרות ביום 1.10.2003. התפטרותו נכנסה לתוקף ביום 31.12.2003.
בעודו מועסק בפועל על ידי הדקה ה-90, ותוך שהוא מתכנן את פרישתו ממנה, התקשר המנכ"ל עם חברת BTC, על מנת להקים חברה חדשה שתתחרה בעסקי הדקה ה-90. ימים ספורים לאחר סיום עבודתו בדקה ה-90, החל המנכ"ל לשעבר לעבוד בתפקיד מנכ"ל חברת "תיק תק" החדשה, חברת הבת של חברת BTC. בנוסף לכך, ביצע המנכ"ל לשעבר פעולות נוספות, עובר לסיום עבודות בחברת הדקה ה-90, במטרה לקדם את עסקיו החדשים: הוא פעל לשינוי חוזה העבודה וביטול תניית אי התחרות עליה חתם בראשית העסקתו בחברת הדקה ה-90 וביצע עבודות "תשתית" להקמת החברה, באופן שאפשר לו לשכור משרדים ולהחל בפעילותה בסמוך למועד סיום עבודתו.
לכך יש להוסיף, את עזיבתם במקביל של 6 סוכני מכירות מצטיינים מהדקה ה-90 במועד תכוף לעזיבת המנכ"ל, ומעברם לעבוד עבור חברת "תיק תק".
כתוצאה מכך, חברת הדקה ה-90 הגישה תביעה לקבלת סעדים, בין היתר, על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי פעולותיו של המנכ"ל לשעבר בתקופה ההודעה המוקדמת להתפטרותו, חרגו מכדי "חיפוש מקור לפרנסתו" וכי אלו מהוות הפרת חובת הנאמנות של עובד, חובת האמון וחובת תום הלב כלפי חברת הדקה ה-90. בית הדין הוסיף כי כאשר מדובר בעובד בכיר, ובעניינו מנכ"ל החברה, מוטלות עליו חובות אמון ונאמנות מוגברות כלפי מעסיקו. הפרת חובות אלו אינה גלומה בעצם התחרות שהקים המנכ"ל לשעבר לעסקי הדקה ה-90, אלא בניצול תפקידו בכדי לקדם את עסקיו הפרטיים. בית הדין פסק פיצוי חוזי לטובת חברת הדקה ה-90, בהתבסס על הפרת חיובים הנובעים מחוזה עבודתו של המנכ"ל לשעבר, ובהם חובת הנאמנות ותום הלב, בסך שכרו בחודשים האחרונים לעבודתו בדקה ה-90 בהם פעל לקדם את עסקיו החדשים.
נאמנות עובדים - פסק הדין בעניין הארה תוכניות העשרה בע"מ נ' אליעזר פיין ואח'[3]
התובעת, חברת הארה תוכניות העשרה בע"מ עוסקת בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, ומפעילה חוגים וצהרונים במהלך שנת הלימודים, וקייטנות במהלך החופשות מהלימודים.
בשנת 2007 הפעילה התובעת, בין השאר, קייטנה בחברת רד ויז'ן, בחברת קשת (אחת מזכיינות השידור בערוץ 2) וצהרון בבית ספר היובל בירושלים. העובדים הנתבעים, עבדו אצל התובעת בתפקידים: אחראי על הצהרון בבית ספר היובל ומדריך. בתכוף לסיום עבודתם בחברת הארה, הקימו השניים, חברה מתחרה לתובעת, שעסקה בתחום זהה, כאמור חוגים, קייטנות וצהרונים.
עוד במהלך עבודתם אצל התובעת, החלו העובדים הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת, וכרתו עמם חוזה לפיו הם יפעילו בעצמם קייטנות וצהרונים בבית ספר היובל, בחברת רד ויז'ן ובקשת, בסמוך לאחר מועד התפטרותם מהחברה התובעת - מעסיקתם.
בנוסף לכך, מספר עובדים נוספים "ערקו" מהמעסיקה לחברה החדשה שהקימו עובדיה לשעבר - הנתבעים.
התובעת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בבקשה לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים על נזקיה, בין היתר, בשל הפרת התחייבות הנתבעים שלא להתחרות בה. בית הדין פסק כי מבחינה עובדתית, העובדים לשעבר - הנתבעים החלו לרקום את פעילויות החברה החדשה שהקימו בשורת צעדים מעשיים בעודם עובדים אצל מעסיקתם, והתקשרו עם מי שהיו בעבר לקוחות מעסיקתם; במהלך תקופה זו פעלו להגשת בקשה להיתרים להפעלת העסק; העסקתת מדריכים; קבלת הכשרה במשרד החינוך; יצירת קשר עם חברות קייטרינג וצעדים נוספים.
בית הדין לעבודה, באופן התואם את הפסיקה בפסק הדין של חברת הדקה ה-90 שנדון לעיל, עמד על ההבחנה בין עובדים בכירים לעובדים זוטרים ביחס למידת האמון הנדרשת, ופסק כי הנתבעים לא היו עובדים בכירים ולא היו מוסמכים לקבוע מדיניות בתובעת; לא עסקו ברכישת לקוחות חדשים; לא קבעו תנאי התקשרות; ושכרם לא היה גבוה, לכן אין לסווגם כעובדים בכירים כפי שהיה במקרה של מי שהיה מנכ"ל הדקה ה-90.
יחד עם זאת, ביה"ד ציין כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפי המעסיק , ובפרט חובות מפורשות שנקבעו בחוזה העסקה, כגון: החובה להקדיש את מרצם, זמנם וכשרם לביצוע תפקידם; החובה לא לעסוק בכל עבודה אחרת; החובה שלא להימצא במצב של ניגוד עניינים ולא לפנות ללקוחות החברה.
על כן בית הדין חייב את הנתבעים לשלם למעסיקתם לשעבר, פיצוי שנגזר משכרם בתקופת ההודעה המוקדמת בשל הפרת התחייבותם החוזית בתקופה זו.
חובת הנאמנות של עובד - סוף דבר
סוגיית חובות הנאמנות, האמונים ותום הלב החלה על עובד כלפיי מעסיקו הינה סבוכה ומורכבת, וקצרה היריעה מלהכיל את כל ענפיה. עם זאת, פסקי הדין שהובאו לעיל משרטטים את מדיניות בתי הדין לעבודה באשר לאיזון הנכון בין זכות המעסיק להגן על אינטרסים לגיטימיים שלו לבין חופש עיסוקו של העובד. שלוש מסקנות ברורות עולות מפסקי הדין: הראשונה, בית הדין מיחס ערך להבחנה בין עובדים בכירים לזוטרים, אולם בפועל מחיל גם על עובדים בכירים וגם על כאלו שאינם בכירים, חובות אמונים ותום לב כלפי החברה המעסיקה, בעת עבודתם עבורה ולאחר מכן. השנייה, על אף אמרותיו הנשנות כי חובות אמונים ותום לב כלפי המעסיק קמות מכוח חוזה העבודה, בין אם צוינו במפורש או לאו, בית הדין מעניק משקל מכריע לשיקול הראייתי, על כן בוחן בזכוכית מגדלת את החובות שצוינו מפורשות בחוזה העבודה. השלישית, סך הפיצויים עבור הפרת החובות שהפר עובד יהיה לרוב נגזרת של שכר העובד בחודשים בהם הפר את חובותיו תוך כדי עבודתו עבור המעסיק.
לפיכך, טוב יעשו מעסיקים, אם יקפידו בכל חוזה עבודה, לנסח את חובותיהם של עובדים באופן מפורט, תוך הכללת המשמעות של הפרת תניות שאינן עוסקות במישרין בשכר, ובפרט תניות אי תחרות.
צפו עכשיו בסרטון בנושא:
