תמצית הרצאתו של עו"ד משה כאהן בהשתלמות "עסקים ומשפט" באוניברסיטת בר אילן:
מבוא - המשמעות של מתן תשובות לא מהימנות ע"י עד בחקירה נגדית
אדם שמעיד עדות לא מהימנה בעודו עומד על דוכן העדים, גם אם אינו צד ישיר למשפט, עלול לחרוץ את גורלו האישי והמקצועי לשנים רבות לאחר מכן. כיום, כשהדברים גלויים ברשת האינטרנט וניתן לראות כמעט כל פסק דין (למעט פסקי דין בבתי משפט לענייני משפחה, שהם תחת חיסיון), חשוב להיות מאוד זהיר בעת מתן העדות וכן להתכונן היטב לפני שעולים להעיד ולהיחקר על דוכן העדים.
מצב בו אדם עולה על דוכן העדים לתת את עדותו במשפט והשופט קובע בפסק הדין שעדותו נמצאה "לא מהימנה", קביעה זו יכולה "להכתים" אותו ולגרום לו נזקים אדירים בהמשך, הן במישור הקריירה והן במישור האישי. בנוסף, בעתיד, בכל משפט אחר שאותו אדם יעיד, הוא צפוי להתעמת עם העובדה שבעבר, בית משפט קבע שהוא עד שאינו מהימן. ברור שהצד שכנגד עלול לציין זאת במפורש כנגדו, בכל עת שהוא יעיד במשפט אחר.
צפו עכשיו בהרצאה: "כך נתכונן לחקירה נגדית"
מטרות החקירה הנגדית במשפט
השלב המרכזי במהלך המשפט הוא שלב ההוכחות, במהלך שלב זה מעידים עדי הצדדים ומתבצעות החקירות הנגדיות של עדי הצדדים. לחקירות עדים ישנן שתי מטרות עיקריות. האחת, היא לנסות להוציא מהעד אמרות שתומכות בגרסת הצד שעורך הדין החוקר מייצג. והשנייה, בהנחה שלא ניתן להשיג את המטרה הראשונה, לנסות להוכיח שהעד אינו מהימן ובכך לסתור את גרסתו.
כל אדם שעומד לשמש עד במשפט חייב להתכונן היטב לחקירה נגדית.
חשיבות ההכנה מראש
כאמור, אם אתם עומדים להעיד, חשוב מאוד להתכונן מראש לעדות. המהימנות שלכם נמצאת על כף המאזניים ולא משנה באיזה סוג משפט מדובר. זאת גם אם אתם לא צד ישיר למשפט, אלא זומנתם מטעם גורם אחר. מסקנות וקביעות עובדתיות שיקבע בית המשפט בנוגע למהימנות שלכם, עלולות לרדוף אחריכם הרבה זמן. לכן, חשוב לקרוא את התצהיר שהגשתם ולהתכונן היטב לעדות ולחקירה הנגדית.
להלן המלצות לעד לקראת עדות בחקירה נגדית
להקשיב לשאלות
תקשיבו היטב לשאלות. אם לא שמעתם את השאלה, תבקשו מעורך הדין שחוקר אתכם לחזור שוב על השאלה, על מנת שתהיו בטוחים שאתם מבינים מה שואלים אתכם וכך תיתנו את התשובה שהכי מתאימה לשאלה והכי פחות תסבך אתכם.
להמתין להתנגדות של עורך הדין שלכם
נשאלתם שאלה, אל תענו מיד. תחכו להתנגדות, שאולי עורך הדין שלכם יעלה אם ירצה להתנגד. למרות שרוב ההתנגדויות לא מצליחות והשופטים מתירים את השאלה, ישנם מקרים שהשופט משתכנע שמנסים להטעות את העד או ששואלים אותו שאלה שאסור לשאול. במקרה כזה, יכול השופט לפסול את השאלה או לדרוש מעורך הדין החוקר לשאול את השאלה בצורה אחרת. מצב זה, ראשית, נותן לעד זמן להתכונן למתן התשובה ושנית, יכול למנוע שאלות מאוד בעייתיות.
בכל מקרה, תמתינו. אולי עורך הדין שלכם ירצה להתנגד לשאלה. הרבה פעמים השופט יבקש מהעד לצאת החוצה מהאולם, כדי שלא ישמע את הדיון בהתנגדות, על מנת שלא לשמוע מה עורך הדין החוקר מנסה להוכיח באמצעות השאלה ויוכל להתכונן ולהכין תשובה בהתאם. העד יצא מהאולם ואז יתחיל הדיון, הצד המתנגד יפרט את טענותיו, הצד שכנגד יענה לטענותיו והשופט יחליט האם לקבל את ההתנגדות, אם לאו.
לבקש הפנייה למקום בתצהיר בכל מקום שנדרש
הרבה פעמים במהלך החקירה, עורך הדין יגיד לעד: "אתה אמרת בתצהיר שלך א' ב' ג'..." ואז ישאל את שאלתו. במקרה כזה, תמיד תבקשו מעורך הדין החוקר אתכם שיפנה אתכם לסעיף הספציפי שאליו הוא מתכוון. תקראו טוב את הסעיף ותראו בדיוק מה אמרתם. שלא תמצאו את עצמכם במצב שתיתנו תשובה שתכשיל אתכם בהמשך החקירה.
אם הדברים שנאמרו על ידי עורך הדין החוקר אכן לא נמצאים בתצהיר שהגשתם, תבררו איתו איפה בדיוק אמרתם את הדברים. ואם לא אתם אמרתם זאת, אלא מישהו אחר, אז עורך הדין שלכם כבר יתנגד לשאלה. במקרה כזה, עורך הדין החוקר ישנה את שאלתו לנוסח של "מה דעתך על מה שאמר פלוני". משכך, תמיד חשוב להבין מה מקור הדברים שנאמרו, ולא להסס לדרוש מעורך הדין החוקר להביא את מקור הדברים במדויק.
לא להאריך בדברים ולא לנדב מידע שלא נתבקש - בעיית "העדים הפטפטנים"
ישנם מצבים רבים שהעד לא מבין מה תפקידו ומה הוא בעצם בא לעשות. למרות שהצד שכנגד ישמח שהעד ינדב לו מידע. תקפידו תמיד לענות על השאלה הספציפית שנשאלתם לגביה. אל תתחילו לנדב מידע ואל תספרו סיפורים, זה רק יכול לפגוע. מניסיוני, במקרים רבים, אנחנו מצליחים לזכות במשפט בזכות העדים של הצד שכנגד, שמפטפטים את עצמם לדעת. תהיו מאוד מדויקים. נשאלתם שאלה, תענו במדויק רק על השאלה שנשאלתם.
לא לנסות להבין את כוונת השואל
אל תנסו להבין מה עורך הדין רוצה להשיג ולאן הוא חותר, בדרך כלל אתם לא תצליחו להבין. תנסו לענות לשאלה שנשאלתם בלבד. אם התשובות יהיו לעניין, זה לא יעזור לצד שכנגד.
התייחסות לשאלות כן ולא
יש מקרים בודדים שאני ממליץ להרחיב בתשובה בחקירה נגדית וזה כשעורך הדין שואל שאלה של כן ולא. עורך הדין מעלה עובדות כשלהן ושואל את העד האם התשובה היא כן או לא. כיוון שלא הכל בחיים כן/ לא – שחור/לבן, במקרים כאלה, כשהתשובה אינה חד משמעית, אמליץ לענות "כן/לא, אבל...". במידה ועורך הדין יתנגד ויבקש מהעד לענות בכן או לא, לרוב, אם אכן לא ניתן לענות כך על השאלה, השופט יתערב לטובת העד ויאפשר לעד להסביר את דבריו.
לחשוב טוב לפני שעונים על שאלות כוללניות
פעמים רבות, עורך הדין ישאל את העד שאלות כוללניות. לדוגמא "האם אתה זוכר כל מה שהיה בפגישה שהייתה בתאריך כזה וכזה לפני 7 שנים?" זאת שאלה כוללנית ואם העד יענה לו שהוא זוכר הכל, עלול עורך הדין החוקר לשאול את העד לגבי משהו שלאו דווקא יזכור ואז לטעון שהוא עד לא אמין. מצב כזה יכול גם לערער את הביטחון של העד ולפגוע באמינות עדותו.
בשאלות כוללניות, כאשר אינכם יודעים בוודאות מוחלטת את התשובה, אף פעם אל תענו תשובות מוחלטת. תענו "למיטב זכרוני, אני חושב שכן.." או "אני חושב שאני זוכר...", "יש דברים שאני כן זוכר ויש דברים שלא.." תיזהרו מאוד מהשאלות הכוללניות.
להודות בדברים נכונים
במקרה ששואלים אתכם שאלה של כן או לא ואין מה להוסיף, כגון "האם הייתם במקום?" או "האם אתם כאן מטעם הנתבעת?" אין כאן איפה לברוח, אין מה להרחיב בתשובה. במקרה כזה, פשוט תענו על השאלה. אל תנסו להתחכם, השופט לא יאהב את זה.
לא להתחמק משאלות
מכירים את הפוליטיקאים שרואים לנכון להסביר למראיין בתשובה לשאלתו, ששאלתו אינה השאלה הנכונה, אלא השאלה הנכונה היא אחרת וכאן "מתנדב" הנשאל לשאול את השאלה על הנושא שעליו הוא מעוניין לדבר. אין דבר שנוא יותר על שופטים מתשובות כאלו של עדים. תזכרו שהשופטים במקרים רבים עלולים להגיע למצב של חוסר סבלנות. יש להם הרבה תיקים על השולחן והם צריכים להחליט ולפסוק. בהחלט יכול לקרות במקרים שמתמשכת חקירה נגדית מעל הזמן הדרוש בגלל עד שמתחמק, שהשופט או השופטת יאבדו סבלנות. בסופו של דבר זה יכול לפגוע גם בעד וגם בצד שמטעמו בה להעיד.
מותר לעד לא לזכור
פעמים רבות, אנשים מפחדים להגיד שהם לא זוכרים מהחשש שהצד שכנגד יטען שהם לא מהימנים.
בשאלות שתשובתן מובנת מאליו, אי אפשר להגיד שלא זוכרים, שימוש בטקטיקה של "לא זוכר", יכולה לפגוע בעד ולגרום לכך שהשופט יחליט שהעד מתחמק.
ברם, במקרה שהעד באמת לא זוכר, עליו להצהיר זאת. להזכירכם, אתם לא במבחן בתנ"ך וזה בסדר להגיד שלא זוכרים. לשימת ליבכם, מטרתה של החקירה הנגדית היא להוציא אימרות לטובת הצד השני או להוכיח שהעד לא מהימן.
חשוב להיות עקבי ביחס לתצהיר וביחס לעדות
חשוב להיות מאוד עקבי בתשובות בחקירה נגדית ולכן חשוב מאד לקרוא טוב את התצהיר ולהתכונן לחקירה. כי אם אמרת דבר אחד בתצהיר ובחקירה הנגדית אתה אומר דבר אחר, יש כאן בעיה מאוד קשה הן של מהימנות, הן של הגרסה שנתת והן של הטענות של הצד שמטעמו אתה מעיד.
דבר נוסף, אל "תרחיב חזית" במהלך החקירה, כלומר אל תטען טענות חדשות שלא טענתם לפני כן. במידה ושכחת לטעון משהו בתצהיר, תתייעץ עם עורך הדין שלך האם להוסיף זאת במהלך החקירה הנגדית.
אם טעיתם בעדות בדבר מהותי, תקנו בהמשך
קורה גם שטועים ואומרים בעדות או בתצהיר משהו לא נכון שאף נוגד את האינטרסים שלכם ואתם מבינים זאת רק בשלב מתקדם יותר של החקירה, כשעורך הדין של הצד השני מתחיל לגעור בכם . במצב כזה, יותר גרוע מלהגיד שטעית ולהביא את התשובה הנכונה, הוא להישאר עם אותה הטענה השגויה שאמרת ולהמשיך לדבוק בטענה זו. לכן, במידה ומדובר בנושא מהותי, תקן את עצמך בהמשך.
השאירו את האגו בבית
עורכי הדין שחוקרים אתכם מעצבנים ומרגיזים? אתם לא באתם להילחם בעורכי הדין של הצד השני. במקרה הזה, תשאירו את האגו בבית, תחשבו שאתם לא עונים לעורך הדין אלא לשופט ותיתנו תשובות קצרות וענייניות. והכי חשוב, אל תתעצבנו.
התלבשו בהתאם
הרבה אנשים לא מתייחסים לעניין זה. ברם, בעיניי עניין הלבוש מאוד חשוב. אני רואה לפעמים אנשים שמגיעים לבית המשפט להעיד בלבוש מאד לא הולם. כך לדוגמא, להגיע לביהמ"ש בתיק אזרחי- מסחרי בחליפת טרנינג, זה לא הולם ולא מתאים למישהו שרוצה לשדר מכובדות ואחריות. מצד שני, יש תיקים שלא מתאים בהם לבוא עם חליפה להעיד, כי אז אתה עלול להביא לרושם הפוך לגמרי. אני מאמין שלכל תיק יש את הלבוש המתאים לו. תתייעצו לפני כן.
למידע נוסף בנושא ליטיגציה מסחרית - לחץ כאן
