מאת: עו"ד משה כאהן
פירוק שותפות עסקית הוא לצערנו אירוע שכיח.
איך עוברים אותו בשלום? מה לעשות וממה להימנע? איך הסכם מייסדים יכול לסייע? ולמי לפנות לייעוץ משפטי?
אובדן אמון בין הצדדים, בעיות כספיות, התנהלות קלוקלת, חוסר הצלחה, מחלוקות בלתי ניתנות לגישור והרשימה נמשכת. פירוק שותפות עסקית יכול לנבוע מסיבות רבות ומגוונות. דברי ימי המשק הישראלי עמוסים לעייפה בסיפורים אודות שותפויות עסקיות שנוצרו מתוך אופוריה ותקווה, והתרסקו לאחר מכן לרסיסים.
פירוק שותפות עלול כמובן להיות לא רק "מהלומה" עסקית אלא גם להרוס יחסים חבריים ולפרק משפחות (אפילו דורות רבים קדימה). "החלום ושברו", אם תרצו. פעמים רבות היה ניתן לראות בדיעבד שהכתובת הייתה על הקיר. למשל, מתברר שהבחירה ההדדית של השותפים זה בזה נעשתה תוך ראיית המעלות והתעלמות מחסרונות.
בדומה לפירוק משפחה בגירושין, גם פירוק שותפות בעסקים יכול להיעשות בשני נתיבים – בהסכמה או במחלוקת. לצד מקרים רבים שבהם ניתן לפתור את הסוגייה באמצעים "רכים" יותר כמו בוררות, גישור או אפילו מו"מ ישיר בין הצדדים, במקרים אחרים לא יהיה מנוס מהתנהלות מלאה בערכאות (או לכל הפחות, התחלה בערכאות והמשך מחוצה להן).
תהיה הדרך שתיבחר אשר תהיה, כדאי לזכור את האמרה הצבאית הידועה – "לכל שבת יש מוצאי שבת". בשוך ההליכים, ובמיוחד אם מדובר בחברים או בני משפחה, פירוק שותפות בהסכמה עשוי בהחלט לאפשר פתיחת דף חדש (בשלב כזה או אחר). זאת ועוד, הניסיון מלמד שפירוק שותפות בהסכמה, כאשר הוא נעשה בצורה הוגנת וקוהרנטית, לא יהיה בהכרח שונה מהתוצאה שתתקבל בבית משפט לאחר "קרבות" מתישים ועקובים מפסדי דין, הוצאות, עוגמת נפש, חרדה וכו'.
פירוק שותפות, הסיבות רבות ומגוונות
סיבות רבות יכולות להיות לפירוק שותפות עסקית. חלקן, כפי שציינו קודם לכן, היו לכאורה קיימות עוד ביום שבו התקבלה ההחלטה המרגשת על היציאה לדרך המשותפת. דוגמאות קלאסיות הן, למשל:
• קשרים לפני כישורים – התקשרות בין שותפים ללא בחינת ההתאמה המקצועית. לדוגמה, בחירת חבר כשותף והצבתו בעמדת המנכ"ל למרות העדר כישורים אישיים מתאימים להוביל מיזם עסקי. השאלה שיש לשאול במצבים הללו היא פשוטה, "האם היית בוחר ב-א' כשותפך העסקי אם לא הייתה ביניכם היכרות מוקדמת?".
• אי בירור פרטים לגבי השותף – שותפים רבים מגלים בדיעבד "נקודות בעייתיות" בעברו של האדם/הגוף שעמו הם בחרו לצאת לדרך. למשל, תביעות שהוגשו כנגדו בעבר, התנהלות כספית בעייתית ואפילו בעיות אישיות כאלה ואחרות.
• העדר היתכנות כלכלית לעסק – הקמת עסק מבלי לבחון את ההיתכנות הכלכלית שלו וכניסה מהירה לסחרור מבחינת חובות, התחייבויות וכדומה.
פירוק שותפות במגזר העסקי יכולה גם להיגרם בשל התנהלות השותפים כלפי העסק ולא פחות מכך – האחד כלפי השני. אין ספור שותפויות עסקיות נכשלו בגלל שאחד מהצדדים הרגיש שחברו לא תורם מספיק, לא מחויב דיו ושהצלחת העסק היא – לתפיסתו - אך ורק בזכותו (לדוגמה, טענות בדבר פערים ביכולת לגייס לקוחות). ישנן כמובן גם סיטואציות שליליות יותר כמו פירוק שותפות בגלל מעשים לא כשרים כמו העלמת הכנסות, הסתרת הוצאות או אפילו חשד בדבר תוכניות להקמת עסק מתחרה (תוך גניבת לקוחות, עובדים, ספקים וסודות מסחריים).
הסכם מייסדים (גם) כהכנה לפירוק שותפות
לעתים קרובות, קרובות מדי, פירוק השותפות הופך לבלתי נמנע בעקבות פגמים מהותיים בהסכם המייסדים. בדומה לזוגות מתחתנים שחותמים על הסכם ממון למרות שהם אופטימיים ושמחים על הקמת המשפחה, כך גם שותפים עסקיים צריכים לקחת בחשבון פירוק עתידי בבואם לערוך הסכם מייסדים.
יודגש שהסכם מייסדים שנוסח בקפידה עשוי אף למנוע פירוק שותפות מלכתחילה באופן זה שהוא מייצר הגדרות ברורות לגבי סמכויות, תפקידים, זכויות, חובות וכדומה.
רגע לפני שנצלול פנימה לכמה נושאים מהותיים בעניין זה לגבי הסכם לשותפות עסקית, נדגיש שהחוזה הזה הוא לא עניין של מה בכך. פעמים רבות השותפים העסקיים לא מקפידים על הסכם מייסדים מותאם אישית. בין אם משום שהם לא מודעים לחשיבותו ובין אם הם מנסים לחסוך בהוצאות (במיוחד בשלב הראשון של הקמת המיזם המשותף).
התוצאה עלולה להיות בעוכריהם. סכסוכים עסקיים המגיעים כדי פירוק שותפות יכולים להיות לא רק יקרים בהרבה מעריכת הסכם מקדים אלא גם לפרק את החברות והקשר האישי (ואפילו המשפחתי). העצה בעניין זה היא אחת –הסכם מייסדים הוא לא מקום לעיגולי פינות. רצוי (מאד) שלא להסתמך על הסכם מייסדים גנרי שמורידים מהאינטרנט בחינם והמסר ברור.
כעת, נעמוד בקצרה על כמה נושאים מהותיים בהסכם המייסדים הנוגעים לפירוק שותפות.
זכויות וחובות – פירוק שותפות נובע פעמים רבות ממצב שבו אחד מהשותפים סבור שהצד השני פשוט לא ממלא את חובותיו כנדרש או נוטל זכויות ביתר. הסכם מייסדים לשותפות עסקית צריך לגעת בחלוקת הזכויות בין השותפים וכן בתרומה המצופה מהם למיזם או לעסק. התרומה צריכה להיות מוגדרת גם ברמה של משאבים כספיים וגם בנושאים כמו שעות עבודה או משאבים אחרים. בקליפת אגוז: ההסכם צריך להגדיר מה מביא כל שותף. יש לדאוג להפריד בין הלוואות (שיוחזרו) או השקעות (שלא יוחזרו) וכן להתייחס לנושאים כמו לקוחות, קשרים, ציוד, בטוחות וכדומה.
תחומי אחריות ושדות ניהול – שותפויות רבות מתפרקות בגלל פערים בהבנה לגבי תחומי האחריות והניהול של כל אחד מהשותפים. הסכם מייסדים שנערך באופן מקצועי יתייחס לכך עד כדי הגדרה של אופן ההתנהלות של העסק ברמה השוטפת ברזולוציות נמוכות ביותר. למשל, תהליכי קבלת ההחלטות, סמכות השותפים להחליט בנושאים שונים, פתרונות במקרי מחלוקות וכדומה. חשוב מאד שהסכם המייסדים יגדיר לכל אחד ואחד מהשותפים את מקומו. שימו לב שהגדרת תחומי האחריות מסייעת גם לגורמים חיצוניים להסכם להבין את ההיררכיה בעסק וביניהם לקוחות, ספקים, עובדים וכדומה. סכסוכים פנימיים שנוגעים לסמכויות ואחריות הם מתכון בטוח להתדרדרות בשותפות ורצוי לסכלם מראש (עד כמה שאפשר, כמובן). ניסיון החיים מלמד שככל שהשותפים מודעים למקומם ותפקידיהם, כמו גם לתחומי האחריות והניהול שלהם, וככל שהם "מתנגשים" פחות זה בזה, כך גדלים בהתאמה סיכויי העסק להצליח בסופו של היום. נציין גם שהטייטל של השותף לא בהכרח פוגע בכוחו. למשל, ייתכן שאחד מהשותפים יוגדר בהסכם בתור מנכ"ל (כי מישהו צריך לעמוד בראש) ושותפו כ"מנהל לקוחות", אך לשניהם כוח שווה בקבלת החלטות מהותיות. רצוי לשרטט לשותפים סמכויות בלעדיות שונות שהשותפים האחרים לא רשאים להתערב בהן בכדי למנוע מראש סכסוכים שעלולים להיווצר עקב פלישת אחד לתחומו של אחר.
תהליכי קבלת החלטות – עסק נדרש לקבל החלטות כמעט באופן יומיומי. חלקן החלטות קטנות ופשוטות וחלקן קריטיות ומהותיות. היות שמקרים רבים של פירוק שותפות נובעים ממחלוקות לגבי החלטות בחיי העסק, חשוב שהדברים יועלו עלי כתב בהסכם המייסדים. נהוג לקבוע זאת באמצעות מדרגים פנימיים. למשל, החלטות ששותף רשאי לקבל ללא צורך בעדכון, החלטות אחרות שחייבות רוב (רגיל או מיוחס) והחלטות קריטיות שמחייבות "פה אחד". כדאי גם לקחת בחשבון החלטות אד-הוק שצריכות להתקבל במהירות לטובת העסק. הפרק שעוסק בתהליכי קבלת החלטות צריך לתת גם פתרון למצבים של אי הסכמה. אי הסכמה היא עניין נפוץ ונפיץ. לדוגמה, מצב שבו יש בעסק מספר זוגי של שותפים ותיקו מוחלט על החלטה שצריכה רוב. סיטואציה כזו יכולה להיפתר בהסכם מייסדים על ידי קביעה מראש את זהותו של הגורם המכריע (שיכול להיות גם אדם/גוף בלתי תלוי).
רווחים, תגמול – שותפות עסקית לא מוקמת לשם שמיים אלא למטרות רווח וסוגיית התגמול חייבת לקבל התייחסות מלאה ומפורטת בהסכם המייסדים. מדיניות התגמול של השותפים בעסק חייבת לתת תשובות לכל השאלות – "מתי?", "איך?", "כמה?" ולפעמים אפילו "מתי לא?" (שלילת זכות התגמול משותף בנסיבות שונות). סכסוכים משפטיים רבים הנוגעים לפירוק שותפות נובעים מכך שאחד מהשותפים לא תרם את חלקו (בעבודה או בכסף) אך דרש את חלקו ברווחים. הסכם המייסדים נדרש לתת מענה למקרים המורכבים הללו תוך התייחסות גם למצבים שבהם השותף איננו מסייע מסיבות שלא תלויות בו (כמו בעקבות מצב בריאותי). הסכם מייסדים מקצועי לוקח בחשבון את כל האפשרויות ומספק להם פתרון ברור ונהיר.
איך מפרקים את השותפות – אחד הפרקים הקריטיים בכל הסכם מייסדים של שותפות עסקית הוא התייחסות למנגנוני הפירוק. זהו כמובן לא נושא שנעים לעסוק בו כשמקימים מיזם חדש, אך התעלמות או התייחסות לאקונית עלולות להיות בעוכרי כל המעורבים. יש להגדיר בהסכם השותפות כיצד יהיה אפשר להיפרד מרצון או שלא-מרצון משותף. קיימים מנגנונים שונים שעשויים להתאים לכך כמו לדוגמה בוררות בפני בורר מוסכם, רכישת השותף (למשל, מתווה של BMBY – Buy me buy you), מתווה של רכישה לצד שלישי וכדומה. לגבי הרכישות הללו צריך גם להגדיר כיצד יוערך שווי "הנכס" הנקנה.חשוב לזכור שמאחורי כל עסק עומדים אנשים ושסכסוכים עסקיים יכולים בהחלט לגרום למצב שבו אנשים לא מסוגלים לשהות אפילו 10 דקות תחת אותה קורת גג. נושא ההיפרדות צריך להתייחס לתקופת הביניים עם היבטיםשקשורים להמשך קיומו של העסק תחת טלטלה. לדוגמה, תשלום לעובדים, תשלום לספקים, מניעת צעדים חד-צדדיים חריגים וכיוצא בזה. ככל שהסמכויות הזמניות בצל ההיפרדות תהינה מוגדרות יותר, כך השותפים יוכלו לחסוך מעצמם התדיינויות מיותרות ויקרות לקבלת סעדים זמניים בערכאות או בטריבונלים שונים. נציין שכדאי להכיר את היתרונות והחסרונות של כל הליך ליישוב סכסוך עסקי. כך, למשל, בוררות מגלמת יתרונות מסוימים (כמו יכולת לעצב את ההליך, הסכמה על הבורר, חיסכון בזמן ועלויות ועוד), אך מצד שני "נועלת" את דלתות בית המשפט מרגע שהוכנסה כסעיף בחוזה ההתקשרות.
כמה טיפים חשובים לגבי פירוק שותפות
פירוק שותפות עלול, לצערנו, לקרות כמעט לכל עסק. ברשימה הקצרה הבאה נמנה כמה טיפים לגבי הנושא:
סימנים מקדימים – פירוק שותפות עסקית הוא אף פעם לא "רעם ביום בהיר". ב-99% מהמקרים ניתן לזהות אותו מתפתח על ידי סימנים מקדימים. חשוב לשים לב להתנהלות "חשודה" מצד השותפים האחרים ולתהות על קנקנה בזמן אמת. הניסיון מלמד שזיהוי סימנים מקדימים עשוי אף למנוע פירוק שותפות אם הבעיה "נתפסת" בזמן. במאמר מוסגר נדגיש שלפעמים יש סימנים מקדימים גם לסימנים המקדימים כמו ירידה דרסטית במוטיבציה, ניסיון לא ענייני "לתקוע" החלטות טריוויאליות וכדומה.
הגדרת המטרה לאחר פרוץ המחלוקת – במידה שפרצה בעסק מחלוקת שעלולה להוביל עד כדי פירוק שותפות, חשוב לבחון מהן המטרות שאתם רוצים להגשים. האם, לדוגמה, תרצו לפעול "להוצאת השותף" בכדי להמשיך בלעדיו, האם תעדיפו "לנצל" את ההזדמנות בכדי לפרק את החבילה ומה התוכניות שלכם לעתיד. ככל שתגדירו באופן מדויק יותר את האסטרטגיה שלכם, כך תוכלו לנסח לה טקטיקה מתאימה.
היוועצו בעורך דין מטעמכם – סכסוכים בין שותפים מולידים פירוק שותפות וניהול הליכים מורכבים בערכאות ובטריבונלים שונים. אלו הליכים משפטיים ומעין משפטיים שבהם יש משקל לכל אמירה, לכל התנהגות ואפילו הודעת ווטסאפ "תמימה" עלולה לחרוץ גורלות. מהרגע שאתם מבינים שאתם עומדים בפני סכסוך, רצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין מטעמכם. ההכוונה והייעוץ המשפטיים בשלבים המוקדמים יכולים להיות הרי גורל בהמשך.
פועלים לפי ההסכם ולא נוקטים בפעולות לא לגיטימיות – הסכסוך העסקי הוא כמעט תמיד לא רק מסחרי גרידא אלא גם אמוציונאלי. שנאמר, "כגודל הציפיות כך גודל האכזבות". מכאן קצרה הדרך לנקיטה בצעדים "מהבטן" שפוגעים גם בצד שעושה אותם וגם בעסק עצמו. למשל, אי חתימה על צ'קים לעובדים או ספקים (ויצירת יריבות משפטית מול צדדים שלישיים), מניעת רווחים משותף, הוצאת דיבת העסק בפני צדדים שלישיים וכדומה. הפעולות הללו פוגעות גם במבצע אותם במידה שהצדדים יגיעו לבית המשפט או לטריבונל אחר. כשהעסק נמצא (או עומד להימצא) תחת טלטלה, יש לנקוט ביתר זהירות. הקפידו על קלה כחמורה ונקטו בצעדים רק לפי התקנון, הנהלים, הנוהגים וכמובן הוראות הדין (בבחינת בית שמאי ולא בית הלל).
לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ – רצוי להקפיד שלא לערב בסכסוך צדדים שלישיים שאינם קשורים לעסק כמו עובדים, ספקים, מתחרים וכדומה. ככל שהשותפים ימנעו מרעשי רקע כך הם יוכלו לנהל באופן ענייני יותר את פירוק השותפות. עצות חיצוניות מתבררות תדיר כעצות אחיתופל והדברים ברורים.
הגנה מפני שינוי מצב על ידי סעדים זמניים – סכסוכים עסקיים עלולים לגרור גם פעולות חד צדדיות שיבוצעו על ידי הצד השני. במידה שאתם סבורים שהשותף או השותפים האחרים פוגעים בעסק או בכם בצעדים מסוג זה, ניתן וצריך לפנות לקבלת סעדים זמניים רלבנטיים.
פתרון הסכסוך מחוץ לערכאות – פירוק שיתוף יכול להיעשות בהליך משפטי או בטריבונלים אחרים כמו בוררות, גישור ואף מו"מ ישיר. ההמלצה הרווחת היא שככל שניתן להגיע לפתרון מחוץ לערכאות כך ייטב. ניהול הסכסוך והגעה להסכמה עשויים לחסוך זמן, כסף, טרחה ועוגמת נפש. ישנם מקרים שבהם מנגנון הפירוק הוגדר עוד בהסכם המייסדים ויש לפעול לפיו (למשל, סעיף בוררות). בהעדר מנגנון כאמור, כדאי לנסות ולהגיע בכל זאת להליך של פירוק שותפות בהסכמה.
לסיכום,
שותפות עסקית עשויה להצליח לקיים עסק משגשג ונפלא. מצד שני, רבות מהשותפויות העסקיות לא מגיעות לארץ המובטחת ואין מנוס מפירוקן. פירוק שותפות הוא עניין מורכב ברמה האישית, העסקית והמשפטית. לעתים קרובות תלויים בפירוק צדדים שלישיים רבים – מעורבים ובלתי מעורבים.
הצעד החכם מכל בהליכה לקראת פירוק שותפות הוא התקשרות עם משרד עורכי דין שילווה אתכם מההתחלה. הן ברמת ייעוץ משפטי, הן בפתרונות נקודתיים אד-הוק והן בייצוג מלא בערכאות ובטריבונלים השונים.
