• מדוע הסכמים הם בדרך כלל ארוכים ומנוסחים בשפה משפטית מסורבלת?
• האם על כל הסכם ניתן לנהל משא ומתן ?
• מהם הסעיפים האופייניים להסכמים מסחריים?
• מה נחשב להפרה של הסכם , לפי איזה דין ידון הסכסוך והיכן?
• אלו הסכמות של הצדדים לא תאכפנה?
• האם כדאי להשתמש בחוזים שמוצאים באינטרנט?
תמצית הרצאתו של עו"ד משה כאהן בהשתלמות "עסקים ומשפט" באוניברסיטת "בר אילן".
לצפייה בסרטון בנושא - לחץ כאן
חוזה הוא בדרך כלל כלי להשגת שתי מטרות:
- השגת מטרה עסקית עם אדם,חברה, או ישות עסקית אחרת, וקביעת תנאים מסחריים מסוימים.
- צפיית כל האפשרויות שעלולות לקרות במהלך היחסים החוזיים, כגון: חילוקי דעות, תקלות, הפרה או כח עליון, והצעת דרכי פתרון.
את המטרה הראשונה, המטרה העסקית, רק אתה יודע ולכן עליך לקרוא את החוזה בעיון רב, על כל תנאיו ונספחיו ביחס למטרה השנייה - קשה לצדדים לחוזה לצפות קדימה כל כך רחוק, ובעיקר קשה לחשוב על אפשרויות "שליליות" בשלב ההתחלתי של העסקה.
בדרך כלל, בשלב זה הצדדים אופטימיים לגבי עתיד החוזה, אך דווקא בשלב הזה חשוב לחשוב על כל מה שעלול להשתבש בעתיד. מאחר שלא קיים חוזה ״מושלם״ אשר יכול לצפות מראש את כל האפשרויות, הרי שלא כדאי להשתמש בחוזה ״מדף״ מוכן מהאינטרנט, אלא להיוועץ בעו״ד המתמחה בדיני חוזים ורצוי כי לזה תהיה גם הבנה עסקית ולא רק משפטית.
מדוע הסכמים הם בדרך כלל ארוכים ומנוסחים בשפה משפטית מסורבלת?
בארץ אין מספיק חקיקה שמכסה את כל האפשרויות שיכולות לקרות במהלך יחסים חוזיים. לכן הצדדים (וגם עורכי דינם), צריכים לחשוב בעצמם מהן הסיטואציות שיכולות לצוץ בעתיד ולתת להן מענה כבר בחוזה.
כאשר יש בעיה בין הצדדים והחוזה מגיע לבית המשפט, על פי סעיף 25(א) לחוק החוזים, תשל״ג -1973, החוזה יפורש לפי תוכנו המילולי. אם פרשנות החוזה ניתנת לשני פנים, החוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מלשון החוזה. לכן, חשוב מאוד שהחוזה יהיה מפורט.
אחת הסיבות שבגינן הסכמי פתיחת חשבון בבנק הם ארוכים מאוד, הינה משום שהמחלקה המשפטית של הבנק למדה היטב את פסקי הדין השונים שניתנו כנגד בנקים והיא רצתה לאבחן את ההסכם האמור מאותם המקרים שבפסיקה.
החוזה מנוסח עבור המקרה בו תפרוץ מחלוקת והצדדים יגיעו לבית המשפט. שם השפה היא משפטית ולכן חוזים כתובים בשפה משפטית, אשר אינה דומה לשפה יום-יומית.
ניהול משא ומתן
יש לנסות ולנהל מו"מ על כל חוזה לפני שחותמים עליו. על אף שהאפשרות לכך קיימת, קשה להוכיח בבית המשפט שהחוזה נחתם בכפיה או בשל עושק. בתי המשפט אינם מעריכים זאת, כאשר אדם מבוגר, ובמיוחד איש עסקים טוען ״שהחתימו״ אותו על החוזה, שהרי בדרך כלל, למעט מקרים חריגים, אף אחד לא "חייב" לחתום על מסמך שהוא אינו מעוניין לחתום עליו.
על אף האמור, יש מקרים בהם לא כדאי לנהל מו"מ, למשל: מול בנק או חברת סלולר. מעבר לכך, לקיומה או העדרה של האפשרות לקיים מו״מ יש משמעות, משום שאם לא הייתה אפשרות לנהל מו״מ, ניתן לטעון שהחוזה כולו נוסח ע״י הצד השני ולכן יש לפרש את החוזה נגד המנסח. במקרים אחרים, כאשר מדובר בחוזה אחיד, ניתן אף לטעון לסעיף מקפח. לסיכום נקודה זו, לעיתים לא כדאי לנו לנהל מו״מ על הסכמים מסויימים, הן מאחר שהסיכוי שנוכל לקבל ויתורים אינו גבוה, והן מאחר שלעיתים עדיף לשמור לנו את האפשרות לטעון כנגד החוזה אח״כ.
"הסכם סטנדרטי"
בישראל לרוב אין לקבל כמובנת מעליה טענה שמדובר ב- "הסכם סטנדרטי" שהוא זהה לכולם. קיימות מדינות בעולם, בהם יש חוזים סטנדרטיים אשר נחתמים כמעט על ידי כולם בעסקאות מסוימות, אך כאמור זה אינו המצב במדינת ישראל, ולכן הטיעון כי מדובר ״בחוזה סטנדרטי״ אשר אינו נתון למו"מ, משמש בדרך כלל ככלי פסיכולוגי במסגרת מו״מ.
כמעט תמיד יש מקום למשא ומתן על כל הסכם, ואת השינויים אפשר לרשום ב- ״תוספת להסכם״ שניתן להוסיף לכל חוזה. ניתן לרשום בתוספת ״על אף האמור בהסכם, הצדדים מסכימים כי...״.
מסמכים ״מסוכנים״
כדאי לזכור, כי גם מסמכים קצרים שנראים תמימים לכאורה, הם מחייבים ועשוית להיות להם משמעויות רבות. במסמכים אלו ניתן למצוא בין היתר את המסמכים הבאים: "זיכרון דברים" , "Memorandum of Understanding" ועוד. למסמכים אלו תוקף מחייב של הסכם על אף כותרתם, לכן מן הראוי לחשוב היטב גם לפני שחותמים על "זיכרון דברים" וכן לנהל מו״מ על תוכנו.
סעיפים אופייניים להסכמים מסחריים
"הואיל ו-" – סעיפים אלו מפרטים את הרקע העובדתי להסכם ומטרתו. כאן כותבים מה הצדדים רוצים להשיג באמצעות ההסכם ובמידה ותפרוץ מחלוקת, בית המשפט בהחלט יעזר בכך כאשר ירצה לעמוד על אומד דעתם של הצדדים.
הגדרות - משמשות לצורף מתתן פרשנות למונחים שונים בחוזה כפי שהסכימו הצדדים ייתכן ויהיו מלים אשר בחוזה משמעותן תהיה שונה מהשימוש השגור שלהן, וייתכנו אף מקרים בהם להגדרות יהיה קשר רופף בלבד למשמעות המילים הרגילה. מאחר שמשתמשים באותה ההגדרה במספר מקומות בחוזה, אין לפסוח על ההגדרות ויש לתת לחלק זה של החוזה את מלוא תשומת הלב.
"הנספחים המצורפים להסכם זה יהוו חלק בלתי נפרד הימנו" - הנספחים מחייבים את הצדדים בדיוק כמו כל שאר חלקי החוזה. ככל שמדובר בנספחים הכוללים תנאים הסכמיים, בדרך כלל כדאי לנהל מו״מ גם על המלל שבנספחים.
מצגי הצדדים - כל צד מחייב במצגים שלו היות והצד השני מסתמך עליהם . על כן חשוב להיות בטוח בנכונות המצגים שלך בחוזה, או לנהל מו"מ ולרכך אותם (כמו למשל לכתוב: "למיטב ידיעתו של צד א׳"). לקביעה כי צד הסתמך על מצג מסוים שהתברר כמצג לא נכון (מצג שווא), יכולה להיות משמעות רבה בבית המשפט, היה ותפרוץ מחלוקת בין הצדדים.
מטרת העסקה - כאן כתובה כוונת הצדדים כפי שתיבחן, אם תיבחן בבית המשפט.
אופן ביצוע העסקה - "התחייבויות שלובות"משמען שאם צד אחד מפר את החוזה ולא מבצע את חלקו, הצד השני אינו מחויב לבצע את חלקו. התחייבויות שאינן שלובות- יש חובה לבצען, גם אם הצד השני הפר את התחייבויותיו , משום שאין קשר בין ההתחייבויות.
בטחונות - ערבות או בטוחה להבטחת קיום ההסכם או התשלום. יש לדאוג שמישהו אחר ישלם, במקרה שהצד השני לא ישלם במועד.
סוגי ערבויות -
ערבות בנקאית - משמעותה שאם הצד השני לא ישלם, הבנק ישלם במקומו. עם זאת, מדובר בערבות "יקרה" שלא תמיד ניתן להשיג.
ערבות אישית - כשלצד הערב של החוזה יש נכסים אישיים.
שטר חוב - קיצור דרך אל הערב, שכן ניתן לפנות ישר להוצאה לפועל לצורך פרעון השטר.
שעבודים -
שעבוד ספציפי על נכס - קשה מאוד להשיג במיוחד כי על רוב הנכסים של חברה יש בדרך כלל שעבוד אחר של הבנק, אלא אם מדובר בחוזה מכר והמוכר משעבד את הנכס שהוא מוכר.
סיום או חידוש החוזה - מועד סיום החוזה או חידוש החוזה עם הודעה מוקדמת לצד השני, או ברירת מחדל: במידה ואין הודעה מראש, החוזה מתחדש אוטומטית. בהסכמי הפצה הרבה פעמים החידוש מותנה בעמידה ביעדים בתקופת החוזה הראשונה, ובשיפור היעדים בתקופת החוזה השנייה.
סיום הסכם ללא סיבה no cause - כאשר לכל צד קיימת זכות לסיים את החוזה ללא סיבה. יש לזכור כי מדובר בסעיף מאוד משמעותי, אשר מאפשר לצד מסוים לסיים את החוזה גם לאחר שהצד השני השקיע בקיום ההסכם תשומות רבות. לא בטוח שכדאי לכלול בחוזה סעיף שכזה, אלא אם כן זה משרת את מטרתכם.
סיום החוזה בקיום עילה לביטול - הצדדים יכולים לקבוע מהן עילות לביטול חוזה, לדוגמא: אם הוגשה בקשה לפירוק החברה. חשוב להדגיש, שלא כל בקשה לפירוק חברה צריכה להיות עילה לביטול חוזה. לעיתים, בקשות לפירוק חברה הן חסרות כל בסיס ונמחקות, ולכן צריך להוסיף שבקשה לפירוק חברה היא עילה לביטול החוזה במידה ולא נמחקה בתוך 30 יום.
הפרות
"הפרה יסודית" משמעה: הפרה שיורדת לשורשו של ההסכם.
"הפרה לא יסודית" משמעה: הפרה שלא מזכה בזכות לבטל את החוזה.
"פיצוי מוסכם": קביעת פיצוי מוסכם בחוזה מאפשרת הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, שזו תביעה בהליך הרבה יותר מהיר מהליך רגיל, וכך לתבוע סכום כסף מוגדר מהצד שהפר את החוזה, אך ורק בשל עצם הפרת החוזה, מבלי תלות בנזק. משכך, יש לעמוד על כך שהפיצוי המוסכם יהיה סכום הגיוני.
לפי איזה דין יפורש ההסכם - כאשר אחד הצדדים הוא גורם זר מחו"ל, הגורם החלש יותר יצטרך לקבל עליו את הדין המקומי של של מדינת הצד השני. במידה ואתם הצד החלש, תצטרכו לקחת בחשבון שההסכם יכול להתפרש בדרך אחרת לגמרי ממה שאתם רגילים. רצוי להיוועץ בעו"ד מאותה המדינה ולבקש חוות דעת על המשמעויות מבחינת הדין הזר שנזכר באותו הסכם, חשוב לזכור שדיני החוזים יכולים להיות מאוד שונים ממדינה למדינה.
סמכות מקומית לדיון בסכסוכים - ברירת המחדל בהעדר ציון מקום מפורש - בית משפט, לפי בחירת הצד תובע.
בוררות - ניתן לקבוע, כי הסכסוך יידון בפני בורר ולא בפני בית המשפט, וניתן גם להסכים על בורר ספציפי מראש. כמו כן, אפשר להסכים שהבוררות לא תהיה כפופה לדין המהותי או לדיני הראיות. יתרון גדול לבוררות הוא בחשאיותה, שכן ברגע שמוגשת תביעה בבית המשפט, הראשונים שמקבלים ההודעה על כך הם העיתונאים, אשר לעיתים ממהרים לכתוב "טרם הוגש כתב הגנה" , כאשר לרוב הנתבע טרם קיבל לידיו את כתב התביעה... אחת מהתחבולות בהם נוקטים תובעים המעוניינים להכפיש את הנתבע, הינה להגיש נגדו תביעת סרק ולדווח על כך לתקשורת, מאחר שיש בדרך כלל חסינות מתביעות לשון הרע על מה שנכתב בכתבי בי-דין.
על אף היתרונות הגלומים בהליך בוררות, יש לזכור כי מדובר בהליך לא זול שבו יש לשלם גם לבורר וגם לעורך הדין.כמו כן, לבורר יש סמכות מוגבלת בכל הנוגע לצווים זמניים. צווים זמניים יכולים לעצור צד שמפר את החוזה מלעשות מעשים בלתי הפיכים, ולבורר בד"כ אין סמכות ישירה להורות על צו כזה, ולשם כך יש לפנות לבית המשפט.
לא כל הסכמות הצדדים תיאכפנה - לא יהיה תוקף משפטי מחייב לכל דבר שעליו הסכימו הצדדים, בית המשפט לא יאכוף חוזה שיש שמנוגד לחוק, וגם לא יפסוק פיצויים בגין הפרת חוזההמנוגד לחוק. יש חוקים לא מעטים שמגבילים את רצון הצדדים להתנות על דברים מסוימים, לדוגמה: הסכם הפצה בלעדי הדדי, הקובע שספק ימכור רק ללקוח אחד והלקוח ירכוש רק מאותו הספק, עלול להוות הפרה של חוק ההגבלים העסקיים.
דוגמא נוספת: בחוזי רכישת דירה מקבלן, לא ניתן להתנות על חלקים בחוק המכר (דירות), אלא לטובת הרוכש. במקרים אחרים המחוקק ממש מכתיב סעיפים בחוזים שעוסקים בתחום מסוים, ראו "התערבות המחוקק בניסוח חוזים".
סעיפים חסרי תוקף - חוזים ביחסי עבודה:
- סעיפים שנוגדים את החוק או נוגדים הסכם קיבוצי הם חסרי תוקף.
- לא ניתן להגביל את עיסוקו של עובד לאחר סיום העבודה, אך ורק בשל הרצון של המעביד לאי-תחרות. יוער, כי ניתן לאכוף אי תחרות בתנאים מסוימים ולצורך תכליות מסוימות, אך לא רק לשם הגבלת התחרות.
- לא ניתן להחליט שהשכר הוא גלובלי ללא שעות נוספות (אלא במקרים חריגים החוק אינו חל עליהם).
- לא ניתן לקבוע שהשכר הקובע הוא רק חלק מן התשלום החודשי לצורך הפרשות, אלא לגבי רכיבים שכך נספק לגביהם.
- חוזה שנועד לעקוף הוספת תקן כוח אדם וקובע כי העובד הוא פרילנסר, יפורש לפי תוכנו ולא לפי הכינוי שניתן למועסק. בית הדין לעבודה יבדוק אם האדם הוא באמת בעל עסק או אם יש לו לקוחות אחרים, אם הוא קונה את החומרים לעבודה וכדומה. אם ייקבע שלא, ייחשב הפרילנסר ל"עובד" והמעסיק יחויב להפריש עבורו לפנסיה ולשלם לו פיצויי פיטורין. כמו כן, בית הדין לעבודה יתחשב בכך שקיימים פערי כוחות משמעותיים בין העובד למעסיק בעת חתימת החוזה.
דוגמאות להתערבות המחוקק בניסוח חוזים:
- עובדי קבלן: כיום, אם חברה חותמת על הסכם עם קבלן, החוק מחייב אותה לדאוג לרווחת עובדי הקבלן. ההסכם צריך להכיל את החובות האלו בתוכו ולקבוע כמה הקבלן משלם לעובדים. כלומר: החוק קובע כיצד יש לנסח את החוזה.
- הסכם לרכישת דירה מקבלן: ישנם סעיפים שחובה להוסיפם לחוזה עפ"י חוק. דברים שקשורים לליקויים בבניה, מסירה בזמן, רישום וביטחונות.
חוזי ״מדף״ באינטרנט והסכנה התמונה בהם
כיום קיימים חוזים רבים ברשת האינטרנט, כמעט בכל תחום. הם כתובים בשפה משפטית נכונה וכתובים לפי המתכונת המתאימה. עם זאת, הניסיון מלמד שחסר בהם החלק החשוב ביותר, והוא מתן מענה למקרה של סכסוך בעתיד בין הצדדים. תפקידם של עורכי הדין בעריכת הסכם הוא לצפות מצבים של קונפליקטים, אשר עלולים להתרחש בעתיד ולקבוע מנגנונים לפתרונם.
כך הדבר בהסכם שותפות עסקית או יזמות, כאשר הצדדים נמצאים בשלב ההתחלתי של ההתקשרות וחשים ב"אופוריה" של הצלחת העסקה או השותפות, ואינם חושבים שמשהו עלול להשתבש. או מה יקרה אם למשל אחד מהם ירצה לעזוב את העסק ולמכור את חלקו לשותף זר במקומו, או אם חלילה אחד השותפים ילך לבית עולמו ואז יורשיו יהפכו לשותפים.
על כן, כמעט תמיד לא מומלץ להשתמש בחוזה לדוגמה מהאינטרנט וגם לא בהסכם של מישהו אחר ולכל עסקה יש "לתפור" את ההסכם שלה.
למאמר נוסף בנושא: "איך להימנע מטעויות קריטיות בניסוח חוזה" הקלק כאן.
