צפו עכשיו בהרצאה: "על מה יש להקפיד בעת ניסוח חוזים - עו"ד משה כאהן"
מקובל לסבור כי הסכם בעל השלכות משפטיות נחשב לחוזה. זאת למשל בניגוד להבטחה סתמית שנתן אדם לחברו. במצב בו אדם שיתחייב בחוזה כלפי חברו ויפר את התחייבותו, יוכל חברו לתבוע את אשר הובטח לו. מכאן, שחוזה יכול שייכרת בין צדדים שהתכוונו ליצור יחסים משפטיים ביניהם.
חשוב להקפיד על מספר כללים חשובים כדי שחוזה יוכל לעמוד במבחן משפטי. אקדים ואציין שטביעת עין של עו"ד מקצוען ומנוסה היא קריטית. הסתייעות בו בניסוח החוזה תמנע סיבוכים, קשיים, עוגמת נפש והפסדים כספיים רבים בעתיד.
1. חוקיות החוזה
חוזה בין צדדים שמבקשים להתקשר חייב להיות חוקי. כך לדוגמה הסכם בו צד מתחייב להסיע את חברו תמורת כסף הוא תקין, אך כאשר הסעת החבר קשורה לביצוע עבירה, ההסכם עלול להיחשב ללא חוקי, ויהיה חסר כל תוקף משפטי.
באותה צורה, חוזה חייב להיות מוסרי. למשל הסכם בו צד משכיר לצד אחר דירה למגורים תמורת כסף הוא תקין, אך כאשר התמורה הנדרשת היא טובות הנאה מיניות, ההסכם ייחשב ללא מוסרי, ויהיה חסר תוקף משפטי.
עוד יצוין בהקשר זה, כי ייתכנו מצבים בהם יבקשו הצדדים לכרות הסכם למראית עין בלבד. בהסכם מסוג זה ההסכם מתיימר לתת תוקף משפטי מחייב להתחייבויות הצדדים על פיו, אולם לתוקף זה נודעת משמעות חיצונית בלבד, כשלמעשה ישנו הסדר אחר, שונה ונסתר, אליו התכוונו הצדדים, המבטל את ההסדר הגלוי, ואליו הם מחויבים. במצב שכזה ההסכם יהיה חסר תוקף משפטי, אך הצדדים חייבים לקחת בחשבון שצד שלישי שהסתמך על ההסכם, יכול להיות שתהיה לו טענה משפטית טובה כנגדם.
2. כוונת הצדדים בחוזה
כפי שהזכרתי, חשוב שבחוזה יינתן ביטוי בכתב לרצון הצדדים ליצור יחסים משפטיים ביניהם. אך בכך לא תמה המלאכה. כדי שהצדדים יוכלו בעתיד להסתמך על הכתוב בחוזה, טוב יעשו אם ידאגו שתתקיים הלימה בין האינטרסים של הצדדים לבין נוסח החוזה.
ככל שירצה לטעון צד לחוזה כי התכוון במועד החתימה לדבר מה שלא קיבל ביטוי בכתב, הוא יהיה נתון לחסדיו של בית המשפט שיצטרך להחליט בעצמו, באמצעות מבחנים משפטיים, למה התכוון אותו צד בעת החתימה.
לשם הימנעות ממצב שכזה, על הצדדים להקפיד לנסח את החוזה באופן שיאפשר להתחקות אחר כוונותיהם בעת חתימת החוזה. באופן כללי ניתן לומר כי על הצדדים לדאוג שהחוזה יהיה ברור ומפורט ככל שניתן, אך זאת מבלי שיהפוך להיות מסורבל.
3. סעיפי חוק שלא ניתן להתנות עליהם בחוזה
בין החוקים השונים הקיימים בישראל, קיימים חוקים ובהם סעיפים שלא ניתן להתנות עליהם בחוזה. סעיפי חוק אלו נקראים סעיפים קוגנטיים. לגבי סעיפים אלו, גם אם שני הצדדים הגיעו במסגרת החוזה להסכמה שעומדת בניגוד לסעיף שכזה בחוק, להסכמתם לא יהיה תוקף חוקי וזאת אפילו אם כלל לא ידעו על החוק.
כדי להימנע ממצב בו הסכמה במסגרת החוזית תהיה חסרת תוקף משפטי, יש להכיר את החקיקה והרגולציה הרלוונטיות לסוג החוזה. לדוגמה, בהסכמים של תנאי שימוש באתרים אינטרנטיים, שמהווים חוזה לכל דבר ועניין, כדאי להכיר את חוק הגנת הצרכן. ככל שהחוזה עוסק בנושאים מורכבים יותר, כך יהיה קשה מאוד לאדם הלא מיומן להכיר את כל החוקים הרלוונטיים. מומלץ מאוד במקרים שכאלה להסתייע בעורך דין מקצועי שיכיר היטב את מערכת החוקים החלה על החוזה.
4. פיצויים מוסכמים בחוזה
עניין נוסף עליו יש לתת את הדעת, הוא כאשר הצדדים מבקשים לקבוע פיצוי מוסכם אותו ישלם צד שיפר את החוזה לצד הנפגע. בעת קביעת פיצויים מוסכמים בחוזה, יש לוודא שקיים קשר בין ערך העסקה כולה לבין הפיצויים המוסכמים שצריכים להיות סבירים.
כך למשל, לא הגיוני לקבוע כי עבור עסקה ששווייה הכולל הוא מליון שקלים, הפרה של החוזה תזכה את הצד הנפגע בפיצוי של תשע מאות אלף שקלים. במצב שכזה, לא מן הנמנע שבית המשפט יקבע שלא מתקיימת הלימה בין שווי העסקה לבין הפיצויים המוסכמים שנקבעו בחוזה, ויפחית באופן משמעותי את הפיצוי לו זכאי הנפגע.
כפי שעיננו רואות, בעת ניסוח החוזה קיימים אלמנטים רבים עליהם הצדדים צריכים לתת את הדעת, ולו כדי שהחוזה יוכל לעמוד במבחן משפטי בעת הצורך, וכדי שהצדדים לא ימצאו את עצמם בפני שוקת שבורה. לשם כך, מומלץ כי צדדים המבקשים לתת להסכמתם תוקף משפטי תקף, יסתייעו בעורך דין מקצוען ומיומן, שיידע לנסח חוזה בצורה טובה שתבטא ותגן על האינטרסים שלהם.
>> למידע נוסף אודות אכיפת סעיף פיצויים לחץ כאן
>> למידע נוסף והתייעצות - צור עמנו קשר
