כתב תביעה כתב הגנה ומה שביניהם - שלבי התביעה האזרחית בביהמ"ש - עו"ד משה כאהן

צפה עכשיו בראיון: "הוגשה נגדכם תביעה משפטית? מה ניתן לעשות ? עו"ד משה כאהן"

צפה עכשיו בהרצאה: "תביעה אזרחית בבית משפט מאלף ועד תו - עו"ד משה כאהן"

ליטיגציה – "מורה נבוכים" להצגת תהליך ההתדיינות בבית המשפט - עו"ד משה כאהן

"Litigation is the pursuit of practical ends, not a game of chess."

(פליקס פרנקפורטר, שופט בית המשפט העליון האמריקאי, 1882-1965)

במאמר זה ריכזנו עבורכם את כל שלבי ההתדיינות בבית המשפט

הליטיגציה (בעברית: התדיינות) הינה השם המקובל למקצוע (ויש יאמרו אמנות) הטיעון בבית המשפט. בין אם אתה תובע שהחליט להגיש תביעה אזרחית נגד נתבע שחייב לך סכום כסף כלשהו או ביצע כלפיך עוולה אזרחית, ובין אם אתה נתבע, אשר קיבל לידיו כתב תביעה, ולמרות ששניכם מיוצגים, ככל הנראה, ע"י עורכי דין מובילים המתמחים בייצוג בעלי דין בבתי משפט, חשובה לאין ערוך הכרתכם את עקרונות ופרוצדורת ההליך המשפטי.

הליכי ליטיגציה אזרחית-מסחרית בישראל הינם סבוכים, וברובם המכריע של המקרים התקדמות ההליכים הינה איטית.

רבים המקרים בהם תובע זכה בתביעתו לאחר זמן רב, אולם זכייתו במשפט כבר לא היתה רלוונטית לאור השינויים שנעשו בתחום העסקי בו הוא עוסק. לכן, מימד הזמן הינו שיקול בעל חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה, שיש לקחת בחשבון עוד בטרם הגשת תביעות אזרחיות.

אם בסופו של יום הוחלט על ידיך לנקוט בהליך משפטי כלשהו, חשוב להצטייד במנה גדושה של סבלנות ואורך רוח למן פתיחת ההליך ולכל אורכו.

אמנם, יש מקרים חריגים בהם יקבל בעל דין סעד מהיר מבית המשפט, כגון צו מניעה זמני וכיו"ב, אך מדובר בדרך כלל בסעדים זמניים אשר מהווים חלק מההליך העיקרי שהינו מתמשך, כאמור.

תופעת התמשכות ההליך המשפטי אינה ייחודית לשיטת המשפט הישראלית, והיא שכיחה למדי במרבית מדינות המערב. בבסיס תופעה זו מונח העיקרון כי כל אדם זכאי ליומו בבית המשפט, ועל כך שהצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות.

נקודה נוספת, מלבד משך ההליך של תביעות אזרחיות (אשר יש להתייחס אליה במלוא הרצינות), היא רשת הכללים והתקנות הסבוכה, אשר מהווה את כללי המשחק במגרש המשפטי. לשם ההמחשה בלבד, מספר התקנות המסדירות את אופן ניהול ההליך האזרחי בבית המשפט עומד על כ-180 תקנות, אשר חלקן מסתעפות לתתי-סעיפים רבים.

לאור ריבוי התקנות והכללים הפרוצדוראליים, מתעצמת חשיבות בחירתו עורך דין תביעה אזרחית, המכיר את אופי ההליכים השונים ודרך התנהלותם, שכן במקרים רבים עשוי עורך דין לצאת וידו על העליונה, או חלילה להפסיד את התיק בשביל לקוחו, אך ורק בשל קביעות פרוצדוראליות שלא ניתן להן דגש ראוי על ידו.

שלב מקדים - פגישה ראשונה עם עורכי הדין

בשלב שלפני הגשת תביעה אזרחית, נפגשים הלקוחות עם עורך דין תביעה אזרחית (המתמחה במשפט אזרחי). זהו המגע הבלתי אמצעי הראשון שבין עורך דין ללקוח. בשלב זה, מלבד ההיכרות האישית החשובה שבין נותן השירות למקבל השירות, לפגישה זו מספר מטרות עיקריות:

1. מנקודת המבט של הלקוח – זו ההזדמנות להכיר את עורך הדין שמייצג אתכם, להתרשם ממנו ולהציג בפניו את המסכת העובדתית של הבעיה שניצבת בפניכם, למסור לו מסמכים רלוונטיים התומכים בגרסתכם, ולספר לו מי הגורמים הרלוונטיים לתביעה הנרקמת. כמו כן, זהו השלב לקבל מהעו"ד אינפורמציה רלוונטית וחוות דעת ראשונית לגבי ייצוג בבתי משפט.
2. מנקודת המבט של עורך דין אזרחי – בראש ובראשונה בפגישה זו מכיר עו"ד אזרחי אתכם ואת רצונותיכם ומטרותיכם. מעבר לכך מבצע עורך הדין הערכה ראשונית של העילות המשפטיות ומתרגם את עובדות המקרה ל"קייס" משפטי, תוך הוצאת "המוץ מן התבן".

ייתכנו מקרים, בהם לא נרחיב עתה, בהם עורך דין תביעה אזרחית ימליץ ללקוח בסיומה של הפגישה הראשונית, לסגת מהגשת תביעה ולפנות להליך חוץ-משפטי כגון בוררות או גישור או אפילו לחתור לסיומה של התביעה הפוטנציאלית בהליך פשרה כזה או אחר כאשר סיכוייה של תביעה אזרחית כזו או אחרת נמוכים שהרי ייצוג בבית המשפט כרוך בהוצאות לא מבוטלות.

אם כן, פגישה בלתי אמצעית זו מהווה את החוליה הראשונה המשמעותית בהליך המשפטי העתיד להתפתח, וחשיבותה להמשך ההליך הינה קריטית, שכן היא מהווה את הבסיס עליו נשענת גרסתו של הלקוח.

השלב הראשון – הגשת כתבי הטענות העיקריים

לאחר הפגישה הראשונית, בו התרשמו הצדדים האחד מהשני, יבחן עורך הדין את הסוגיה שניצבה בפניו "בעיניים משפטיות", ויחליט האם ישנו טעם בהגשת כתב תביעה לבית המשפט. בהקשר זה חשוב להדגיש, כי בעולם המשפט המסחרי ישנה חשיבות לשיקולים חוץ משפטיים, כגון שיקולים כלכליים-עסקיים, ולכן עדיף יהיה ללקוח לפנות לעורך דין אשר מתמצא בעולם המסחרי, מלבד התמצאות בשדה המשפטי. עורך דין אזרחי (בעל אוריינטציה עסקית) יחשוב בשלב זה על מגוון השיקולים האפשריים, ויתווה אסטרטגיה לניהול התיק.

ככל שהחליט עורך הדין כי יש להגיש כתב תביעה לבית המשפט, יתבקש הלקוח לאסוף את כל המסמכים שבידיו, ואשר עדיין לא נמסרו לעורך הדין, על מנת שזה ינסח את כתב התביעה.

שיקול נוסף שעל עורך הדין לקחת בחשבון הוא סוג ההליך שבמסגרתו יוגש כתב התביעה. כאמור לעיל, סדרי הדין והפרוצדורות השונות קובעים סוגי הליכים שונים, על מאפייניהם המיוחדים, לסוגי תביעות שונות. ייצוג בבתי משפט הינו בעל אופי שונה בכל תיק.

אף באשר לניסוח כתב התביעה ישנם כללים ברורים, אשר אין לסטות מהם, ואף בהקשר זה ישנה חשיבות עליונה לכישרונו ולניסיונו של עורך הדין. לשם הדוגמא, במקרים רבים כתב תביעה, שנכתב בחוסר תשומת לב ובאופן שאינו ממצה את כל טענות הלקוח, לא יהיה בר תיקון בשלב מאוחר יותר (אלא אם בית המשפט אישר את התיקון, וזאת בהתחשב בהתנהגות בעלי הדין לפני הגשת בקשת התיקון, ובשלב שבו מוגשת בקשת התיקון).

ברוב המקרים, מיום המצאת כתב התביעה לנתבע, ניתנת לו תקופה בת 60 ימים להגשת כתב ההגנה מטעמו.

לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע, שמורה לתובע הזכות להגיש כתב תשובה תוך 14 ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, אשר במסגרתו יתייחס התובע לנקודות העולות בכתב ההגנה. תנאי בל יעבור הוא כי אין לאפשר לתובע להעלות במסגרת כתב התשובה טענות חדשות, אשר לא עלו בכתב התביעה.

כתבי טענות נוספים

1. הגשת תביעה שכנגד – פעמים רבות לנתבע ישנה עילת תביעה נגדית נגד התובע. במקרה כזה רשאי הנתבע להגיש תביעה שכנגד נגד התובע.
2. הגשת הודעה לצד ג' – ישנן פעמים, בהן הנתבע רשאי לשלוח הודעה לצד שלישי, ובה יטען הנתבע כי אותו צד שלישי הוא שאחראי לפצות את הנתבע בגין כל סעד שייפסק נגדו, או שצד ג' עצמו, הוא זה שאחראי באופן ישיר כלפי התובע.

אף שתי אפשרויות אלה, ככל ההליכים האחרים בהליך המשפטי האזרחי, כרוכות בהכרת הליכי הפרוצדורה על בוריים.

מעבר לפן המשפטי, אפשריות אלה מהוות כלי אסטרטגי נוסף בארגז הכלים של עורך דין תביעה אזרחית, בבואו לנתח את מצבו של הלקוח בסוגיה מסוימת. עורך הדין עשוי להשתמש בכלים אלה, אשר יש בהם להפעיל לחץ על יריבו של הלקוח, ולהבהיר לו כי בצד סיכוייו לזכות בתביעה נגד לקוחו, הוא חשוף בפני סיכונים ממשיים.

השלב המקדמי – שלב פרוצדוראלי-טכני בלבד או שמא שלב מכריע?

בדרך כלל, לאחר הגשת כתבי הטענות העיקריים, אמורים הצדדים ועורכי דינם להיפגש ל"דיון מקדמי" אשר ייערך מחוץ לכותלי בית המשפט."מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך" (מתוך תקנה 34 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018). בנוסף לכך, בהליכים מסוימים יידרשו הצדדים להתייצב בפגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום), פגישה זו נערכת בהנחיית מגשר ובה בין היתר יוצגו בפני הצדדים אפשרויות חלופיות ליישוב הסכסוך כגון בדרך של גישור או בוררות.

בדרך כלל, הפעם הראשונה שבה ייפגשו הצדדים לסכסוך בבית המשפט עצמו, תהא במסגרת דיון "קדם משפט". אמנם, ככלל אין בעלי הדין חייבים להתייצב לדיון זה, אך פעמים רבות מורה השופט שבדין על התייצבות בעלי הדין, ואף מפנה אליהם שאלות במהלך הדיון, מתוך תקווה שהסכסוך ייפתר כבר בדיון זה.

מטרתו העיקרית של דיון קדם המשפט הוא בירור נושא המשפט ודרכי הדיון בו, מתוך מטרה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו, וכן לברר האם יש מקום לפשרה כלשהי בין בעלי הדין. במקרים רבים יופנו הצדדים בשלב זה להליך גישור מחוץ לבית המשפט.

גם כאן, כבכל שלבי המשפט, ניסיונו של עורך דין אזרחי בהצגת הסיכויים והסיכונים ללקוח בשאלה האם לקבל הצעה כלשהי כפשרה או האם לפנות להליך גישור, הינו בעל ערך רב.

במקרה שהצדדים לא הגיעו להבנות המסיימות את הסכסוך ביניהם, יקבע בית המשפט מועדים להמשך התנהלותו של התיק – השלמת גילוי מסמכים בין הצדדים, הגשת תצהירים ומועד לישיבת הוכחות בה ייחקרו כל הגורמים שמסרו תצהיר בקשר עם הסכסוך.

תביעות אזרחיות - הליכי גילוי מסמכים

במסגרת הליכי גילוי המסמכים, המהווים חלק מהשלב המקדמי, וככלל נערכים עוד בטרם דיון "קדם המשפט", חייבים הצדדים לחשוף האחד כלפי השני את כל הקלפים, כך שיוכלו להיערך לשלב ההוכחות כראוי. בבתי המשפט בישראל כללי המשחק ברורים, ואין אפשרות להפתיע את היריב בשלב ההוכחות ע"י הצגת מסמכים, אשר לא הוצהר על הכוונה להשתמש בהם קודם לכן. הביטוי המוכר לכך, הלקוח מעולם אחר לחלוטין, הוא הביטוי "משחק בקלפים פתוחים".

כחלק משלב גילוי המסמכים, רשאי בעל דין להציג שאלון ליריבו. מטרת השאלון היא "למסמר" את בעל הדין שכנגד לגרסה מסוימת עליה הוא מצהיר במענה לשאלון שהופנה אליו, באופן שתשובותיו אלה ישמשו את בעל הדין השואל בשלב ההוכחות.

הצלחת החקירה באמצעות השאלות תלויה במידה רבה בכישרונו של עורך הדין המנסח את השאלות. לשם הדוגמא, במקרה של תאונת דרכים, אין טעם להפנות לבעל הדין שכנגד שאלה כגון: "האם לא נהגת ביום 1.1.2010 בשעה מוקדמת במכוניתך מירושלים לתל אביב"?

ברור כי במקרה כזה הצד השני יוכל להשיב בפשטות "לא", מבלי שהשואל יודע את מה בדיוק שלל המשיב, האם את העובדה שלא נהג בתאריך זה, או שלא היתה זו שעה מוקדמת, או שלא היה זה מירושלים וכו'.

(בקשה לגילוי מסמך ספציפי עבר להיות ברשימת הבקשות שיש להגיש עד 20 יום טרם מועד "קדם המשפט", כך לפי תקנות 59(א) ו- 49ג לתקנות החדשות)

שלב הגשת תצהירי עדות ראשית

לאחר שלב קדם המשפט יגיע שלב הדיון, אך עוד קודם לדיון עשויים להידרש בעלי הדין להגיש "תצהירי עדות ראשית" מטעמם. בשונה מכתב תביעה או כתב הגנה, בתצהיר מפרט בעל הדין אך ורק את העובדות הידועות לו מידיעה אישית (בשונה מתצהירים בשלב המקדמי בו רשאי הוא להצהיר גם על דברים לפי מיטב אמונתו). לתצהיר עדות ראשית חובה על בעל הדין לצרף את כל המסמכים שבכוונתו להציג במהלך שלב ההוכחות.

באופן כללי, הגשת "תצהירי עדות ראשית" נועדה לחסוך זמן שיפוטי, שכן הגשתם בכתב חוסכת את הצורך לחקור את בעל הדין בחקירה ראשית בשלב ההוכחות בבית המשפט, כפי שיוסבר להלן.

לבד מבעלי הדין, יכול בעל דין לרתום לעזרתו עדים אשר יגישן גם הם תצהיר המתאר התרחשות מסוימת הקשורה בעובדות הסכסוך.

מבחינת עבודתו של עורך דין אזרחי, מדובר בשלב קריטי במיוחד. על עורך הדין לחבר את כל פיסות המידע המועברות אליו ע"י לקוחו לכדי סיפור אחד בהיר וקוהרנטי, אשר יהיה חף מסתירות או אי הבנות. משקלו של תצהיר הכתוב באופן בהיר וקוהרנטי הינו משמעותי במיוחד, ונבהיר: פעמים רבות, קובע בית המשפט דיון קדם משפט נוסף לאחר שתצהירי הצדדים כבר מונחים לפניו. בדיון זה, עשויים הצדדים להבין להיכן נושבת הרוח, והאם כדאי למי מהם לסגת מתביעתו או להתפשר. יוצא, שאופן כתיבת התצהיר משפיע באופן ישיר על סיכוייו של התובע ו/או הנתבע לנצח בתיק וזאת מבלי שהוא צריך להעיד בבית המשפט.

כמו כן, נוסף על הגשת תצהירים, רשאי בעל דין לצרף לפני הדיון במסגרת המועדים הקבועים בתקנות, חוות דעת מומחה לתמיכה בטענותיו. כך למשל, בסכסוך הנוגע לעסקת מקרקעין, פעמים רבות יצרפו בעלי הדין חוות דעת שמאיות בנוגע לנכס נשוא העסקה, באופן שיתמוך בטענותיהם. כך הוא הדבר גם בעניינים שברפואה, בכלכלה, בחשבונאות, בהנדסה ובכל דבר אחר שבמומחיות.

השלב המשמעותי ביותר – שלב ההוכחות

פגישת הכנה לקראת חקירה

לפני המועד אשר נקבע לישיבת הוכחות, ייפגש עורך דין אזרחי עם לקוחו, וכן עם כל מי שנתן תצהיר עדות ראשית או חוות דעת לתמיכה בלקוחו, על מנת להכין אותם לחקירה נגדית. פגישה זו הינה פגישה חשובה מאין כמותה, שכן עורך דין תביעה אזרחית הבקיא ברזי החקירה הנגדית, יצליח ברוב המקרים להאיר באור שלילי בעל דין שאינו מוכן לכך כראוי, ועשוי לגרום לו לומר משפטים העשויים להיות לו לרועץ לקראת כתיבת הסיכומים ומתן פסק הדין ע"י השופט. בהקשר זה, פעמים רבות אף מומחים, הנחשבים לברי סמכא בתחומם, מובכים על דוכן העדים וחוות דעת מקועקעת מיסודה.

אם כן, בישיבה זו יערוך עורך הדין סימולציה של חקירה נגדית, במסגרתה ינסה הוא להמחיש ללקוחו את ההרגשה הצפויה לו בעומדו על דוכן העדים. עורך הדין יעבור עם לקוחו על התצהיר שאותו נתן, יסב את תשומת ליבו של הלקוח לדקויות העשויות לנבוע מהתצהיר, ולעובדות עליהן עשוי הלקוח להיחקר.

יום לפני דיון ההוכחות

חשוב מאוד להבין, שעבור עורכי הדין העוסקים בליטיגציה דיון הוכחות הוא הפסגה של ייצוג בבתי משפט. תביעות אזרחיות קמות ונופלות על יום דיון זה. לכן, כפי שעורכי הדין מגיעים חדים ורעננים לדיון, אף על בעל הדין להגיע מוכן ודרוך. מעבר להכנה המקצועית לדיון, חשוב לנוח היטב ביום שלפני הדיון, על מנת להגיע נינוחים למעמד מתן העדות ובעיקר לחקירה הנגדית.

תביעות אזרחיות - דיון ההוכחות

לאחר הגשת התצהירים (ככל שהורה בית המשפט על הגשתם), יזומנו בעלי הדין, וכן כל מי שנתן תצהיר עדות ראשית וחוות דעת מומחה, לישיבת הוכחות. בישיבה זו, ייחקרו כל המצהירים על תצהיריהם בחקירה נגדית ע"י עורכי הדין של הצד שכנגד. נוכחות המצהירים והמומחים הינה חובה.

בשלב הראשון של הישיבה, ייחקרו עדי התביעה ולאחר מכן עדי ההגנה. במקרים רבים, ישיבת הוכחות אחת אינה מספיקה, ובית המשפט קובע יום נוסף לשמיעת עדויות.

ישיבת ההוכחות היא השלב המשמעותי ביותר בחיי התיק, ואומנות החקירה הנגדית היא הכלי המרכזי בשיטת המשפט בישראל על מנת להגיע לחקר האמת. יש שיגידו כי כישוריו של עורך הדין העוסק בליטיגציה נמדדים בראש ובראשונה ביכולתו לנהל חקירה נגדית, הדורשת ממנו להכיר בצורה עיוורת את גרסת הצד הנחקר, ואת המסמכים עליהם הוא מסתמך, תוך הצלבת כל הנתונים על מנת למצוא בקיעים בעדותו.

יש לזכור, כי ההגבלות על עורכי הדין החוקרים אינן רבות. מעבר לשליטתם המקצועית בתיק, מתמחים עורכי הדין החוקרים בהוצאת הנחקרים משיווי המשקל. כך למשל, עשויים עורכי הדין החוקרים לשאול שאלות מביכות, פוגעניות או מתריסות במטרה להוציא את הנחקר משיווי המשקל, ולגרום לו להשיב מתוך סערת רגשות בצורה אינסטינקטיבית ולא בשיקול דעת. עורך הדין של הנחקר עשוי פעמים רבות להביע את התנגדותו לשאלה מסוימת, ועל השופט יהיה להחליט האם הצגת השאלה לנחקר מותרת או לא.

כל משפט אשר ייאמר ע"י נחקר יירשם בפרוטוקול בית המשפט, ועלול לשמש אחר כך כחרב או כמגן להוכחת טענות בעלי הדין. זאת ועוד, עורכי הדין אשר חוקרים את בעלי הדין ואת העדים מטעמם, הינם לרוב מקצוענים בתחומם, ובמסגרת השאלות אשר יפנו לנחקר, הם עשויים להתעכב על עובדות אשר נראות לכאורה לא חשובות. לכן, על הנחקר להיות מרוכז במלוא העוצמה, ולחשוב היטב לפני שהוא עונה על השאלות שמופנות אליו. בעל דין המגיע מוכן לחקירתו, יידע להפנים זאת עוד לפני החקירה, וישים לב גם לטון שבו הוא עונה על השאלות המופנות אליו, שכן בית המשפט מתחשב אף בכך.

שלב הסיכומים

לאחר שמיעת העדויות באופן בלתי אמצעי, יורה בית המשפט לצדדים להציג את כל מסכת טענותיהם. בשלב זה, יעשה כל אחד מהצדדים שימוש באמירות מסוימות שנאמרו ע"י הצד השני ואשר מוכיחות את טענותיו, כמו גם באסמכתאות משפטיות ופסקי דין מבית המשפט העליון או המחוזי.

בעיקרון, שלב הסיכומים אמור להתנהל בעל פה, אלא שבהרבה מקרים, ובפרט בליטיגציה מסחרית, שהיא מטבע הדברים סבוכה, מורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב, לעיתים תוך הגבלת מספר העמודים אותם רשאים הצדדים לכתוב, כאשר התובע הוא אשר מגיש את סיכומיו תחילה, לאחר מכן הנתבע, ולבסוף רשאי התובע להשיב לסיכומי הנתבע.

פסק הדין

לאחר חודשים ארוכים (במקרה הטוב) מגיע לסיומו ההליך המשפטי אליו נכנסו הצדדים. במסגרת פסק הדין, מנתח השופט את העניינים שהמצויים במחלוקת בין הצדדים, קובע האם ומי מגרסת הצדדים נראית בעיניו הגיונית יותר ואמינה יותר תוך שהוא עושה שימוש בחומר הראיות המונח בפניו.

כמו כן, קובע בית המשפט את הסעד לו זכאי הצד שניצח במשפט. בנוסף לכך, נוקב בית המשפט בגובה ההוצאות, לרבות שכר טרחת עו"ד, בהן יחוב בדרך כלל הצד שהפסיד.

תם ולא נשלם – ערעור(?)

לעיתים, פסק הדין של בית המשפט ניתן ל"תקיפה" בערכאה הדיונית שמעליו. גם כאן תפקידו של עורך הדין של הצד המפסיד הינו חשוב – עליו לנתח את פסק הדין ולאתר בו נקודות חולשה המאפשרות הגשת ערעור, תוך עמידה בסד הזמנים הקצר שקובעות התקנות.

ובאשר לצד המנצח – כל אשר נותר לו לוודא הוא את יישום פסק הדין ככתבו וכלשונו, שאם לא כן ייאלץ הוא לפנות לרשות האכיפה והגבייה (ובפי העם "הוצאה לפועל") על מנת לממש את אשר לו הוא זכאי.