מאת: עו"ד משה כאהן
איך מזהים סימנים מקדימים שמאחורי סכסוכים עסקיים בין שותפים?
אילו טעויות אסור לעשות?
סכסוכים הם חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי. לעתים הסכסוך הוא "בבית", כמו בסכסוך בין שותפים או בעלי מניות, לפעמים ממש בתוך המשפחה כמו בעסק משפחתי וכמובן שייתכן שהמחלוקת תהיה בין שני עסקים שהתקשרו זה עם זהבהתקשרות עסקית על נושאים כמו תמורה, שירות וכדומה.
יישוב סכסוכים עסקיים יכול להיעשות בהליך משפטי או במוסדות אלטרנטיביים כמו בוררות, גישור ואפילו מו"מ ישיר. יהיה הנתיב שייבחר אשר יהיה, פתרון הסכסוך חייב להיות אפקטיבי. לא רק לטובת הצדדים אלא גם מהטעם הפשוט שסכסוך עסקי גורר גלי הדף מול גורמים שלישיים, מעורבים ובלתי מעורבים. במאמר הקצר הבא נעסוק בטעויות שאסור לעשות במסגרת סכסוכים עסקיים.
לא מקבלים החלטות "מהבטן" שמעצימות סכסוכים עסקיים
סכסוכים עסקיים בין שותפים מלווים תדיר באלמנטים אמוציונאליים. הצדדים, שעד לא מזמן היו חברים או שייתכן שהםגם היום בני משפחה, הופכים במהירות מסחררת ליריבים מרים. הרגש הבוער עלול לשבש את שיקול הדעת ולגרום לצעדים נמהרים. צעדים שיפגעו לא רק בשותף השני ובעסק, אלא גם במי שנקט בהם.
דווקא תחת האווירה המורכבת שעוטפת סכסוכים עסקיים, צריך לנקוט ביתר זהירות. אם תרצו, זה הזמן להפעיל אקסטרה-שיקול-דעת מעבר לרגיל. במקרים של סכסוך עם השותף, חזרו להסכם המייסדים שערכתם עם הקמת השותפות העסקית ובדקו כל סעיף וסעיף בהתאם לנושאים כמו תחומי אחריות, חלוקת סמכויות ניהול, תהליכי קבלת החלטות, תגמולים וכמובן מנגנון ליישוב סכסוכים.
זכרו, סטייה מהתקנון או מהסכם המייסדים, כמו גם מנוהג או נוהל שהתפתחו עם השנים, נחשבת לפעולה לא-לגיטימית. במידה שהצדדים יגיעו לכדי הליכים משפטיים, הסטייה הזו עלולה לעיתים להפוך לכדי עילה לתביעת פיצויים בגין נזקים שנגרמו בעקבותיה.
אל תעכבו החלטות שחייבות להתקבל
סכסוכי שותפים אינם בהכרח"רמזור אדום" לפעילות העסקית וברוב המקרים אין "הקפאת מצב" עד להסדרת המשבר. כשם שהורים בהליכי גירושין עדיין שומרים על שגרה מסוימת מתוך דאגה לילדים, כך שותפים מסוכסכים צריכים להתעלות מעל המחלוקות בכדי לא לפגוע בעסק.
לצערנו, אחד "מכלי הנשק" השכיחים שמאפיין סכסוכים עסקיים הוא עיכובתשלומים לגורמים שלישיים כמו עובדים, ספקים, לקוחות ואפילו רשויות המס. מדובר כמובן בטעות חמורה וקשה.
עיכוב תשלומים יוצר סכסוכים עסקיים נוספים עם צדדים שלישיים, לעתים עד כדי נקיטת הליכים כנגד העסק במסגרת רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל). זו עלולה להיות פגיעה מהותית בעסק, בשמו הטוב וביכולתו להתקיים בשוך הסכסוך.
המעשים הללו לא רק מנוגדים להיגיון הבריא או להסכם המייסדים, אלא גם לחוק. למשל, הלנת שכר יכולה לגרור פיצויי הלנה ואי-דיווח לרשויות המס חוזר כבומרנג בדמות קנסות משמעותיים.
שימו לב שהחוק בישראל מעניק לכם כלים שונים להתמודד עם צעדים חד צדדיים הפוגעים בעסק. ניתן לפנות לבית המשפט לקבלת צווי מניעה, צווי עיקול, צווי עשה ועוד. במקרים מסוימים הצווים הללו יכולים אפילו להינתן במהירות במעמד צד אחד, ורק לאחר מכן להיפתח לדיון בפני כל המעורבים.
אל תמתינו עם קבלת ייעוץ משפטי
הפתגם העתיק "להקדים תרופה למכה" מתאים מאד לניהול סכסוכים עסקיים. כל צד שמרגיש שהעניינים עומדים להתדרדר יפעל נכון אם יפנה לקבלת ייעוץ משפטי עוד בטרם הסכסוך עולה על פני השטח. פעולות חכמות עשויות למנוע התלקחות וצעדים נבונים משפיעים לטובה על נקודת הפתיחה.
שימו לב! סכסוכים עסקיים הם עניין משפטי וכל מילה יכולה לחרוץ גורלות. כולל כמובן כל דואר אלקטרוני, הודעת ווטסאפ ואפילו התנהגות בלבד. הייעוץ המשפטי הוא קריטי. רצוי לפנות לעורך דין שמתמחה לא רק ביישוב סכסוכים עסקיים אלא גם למשרד עם בקיאות וניסיון בתחומים הרלבנטיים.
הייעוץ המשפטי יבחן את הנסיבות באופן מקצועי, יעמיד אותן אל מול החוזה העסקי, ינתח את הדברים בהקשר של הפסיקה והדין וישקף ללקוח את החלופות העומדות על הפרק.
זכרו שהמאבק המשפטי הוא לא מטרה ואמור להיות כלי להגשמת יעדים שיוגדרו בשקלול של עלות/תועלת מבחינה עסקית. צדדים לסכסוך עסקי יהיו מוכנים להתפשר גם אם הם בטוחים שהם צודקים ב-100% ובלבד ש"הסאגה" תסתיים והם יוכלו לשוב לתפקוד כתמול שלשום.
חשוב לא פחות, ניסיונו והתנהלותו של משרד עורכי הדין המייצג אתכם עשויים להיות גורמים מצננים שמבהירים לצד השני שסיכוייו בהליך משפטי אינם גבוהים ורצוי לו לשקול את פתרון המחלוקת ללא בית משפט.
עורכי דין בעלי ניסיון בניהול סכסוכים עסקיים מצליחים במקרים רבים לעשות כן ובכך חוסכים מהלקוח (וגם מהצד השני, אגב) את "הבוץ המשפטי". עליהם לשקף ללקוח את הנסיבות כמות שהן, תוך ניסיון להנמיך את גובה הלהבות ולנטרל אמוציות שעלולות להוביל לשיקולים שאינם עניינים.
כמובן שלעתים אין מנוס מהגשת תביעה ועל כן מראש רצוי לבחור במשרד עורכי דין המספק שירותים איכותיים ומקצועיים של ליטיגציה מסחרית-אזרחית. כלומר, ייצוג בערכאות ובטריבונלים עד לתום ההליך. משרדי עורכי דין העוסקים תדיר בסכסוכים עסקיים יודעים בד"כמתי למתוח את החבל ומתי להרפות. באילו סיטואציות לנקוט "בנועם" ומהן הנסיבות שמחייבות השבת מלחמה שערה.
ברוב המקרים סכסוכים עסקיים בין שותפים, אינם עניין לצדדים שלישיים
אחת הטעויות הנפוצות, לצערנו, בניהול סכסוכים עסקיים היא "כיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ". פעמים רבות הניצים פונים לקבלת עצות מגורמים לא מקצועיים ו/או גורמים שלישיים וחיצוניים. במקרים חמורים אלו צדדים שלישיים מעורבים ובעלי עניין כמו ספקים, עובדים ואפילו לקוחות.
ובכן, זוהי שגיאה. ראשית, הצד שלישי הוא בד"כ לא גורם מומחה שבקיא במתודולוגיה של יישוב סכסוכים עסקיים. מלבד היכרות או אמפטיה, אין לו בהכרח מה לתרום לכם. שנית, הוצאת הסוגיות הקשות החוצה עלולה לעשות כנפיים ולפגוע בשם של העסק, במוניטין שלו ובסופו של היום בלקוחותיו והכנסותיו. לעתים קרובות, השיחות הללו ממש מוציאות את דיבת העסק או פוגעות בשם הטוב של השותפים האחרים (עד כדי עילה להגשת תביעה לפיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע).
שימו לב, ככל שהשותפים ישכילו לפתור את הסכסוך בתוך הבית ומבלי להוציא אותו בפני כולי עלמא, כך הם יוכלו להתמקד יותר בפתרון ופחות במלחמה. במקרים מסוימים, אף למנוע את הפירוק ולעשות פניית פרסה.
הימענו מגזל לקוחות, גניבת סודות מסחריים, תחרות אסורה וכדומה
סכסוכים עסקיים יכולים להיוולד מתוך ניסיון של אחד מהשותפים לצאת לדרך עצמאית ולהקים עסק מתחרה. כך גם ייתכן שהסכסוך אמנם לא קשור לרצון כזה, אך מרגע שפרץ המשבר, כל אחד מהצדדים "מחשב מסלול מחדש" ומתכנן להמשיך בתחום תחת אכסנייה אחרת.
מכאן ברור מדוע לפעמים עלולה להתפתח מלחמה של ממש על הלקוחות הקיימים של העסק כמו גם על ספקים, עובדים מצטיינים ואפילו סודות מסחריים.
"אי-תחרות" היא נושא מורכב מאין כמוהו וכל אירוע שונה ממשנהו. לעתים קיימת התייחסות ספציפית לזה בהסכם המייסדים. לדוגמה, הסכם שקובע "תקופת צינון" של אי-תחרות בעסק הקיים לתקופה של מספר חודשים. במקרה מסוג זו, הקמת עסק מתחרה במקביל לסכסוך היא הפרה של החוזה ואיננה לגיטימית.
יהיה הפתרון אשר יהיה, עניין אחד הוא ברור–הימנעו מפעולות לא לגיטימיות שקשורות לתחרות עתידית. מעשים אלה עלולים להיתקל בהמשך בהליכים משפטיים מורכבים ויקרים. תחרות היא עניין רגיש, לא רק במסגרת סכסוכים עסקיים, ויש להתייחס אליה בהתאם.
כמעט תמיד יש סימנים מקדימים להתפתחות סכסוכים עסקיים, נסו לזהותם
סכסוכים עסקיים לא נולדים יש-מאין וכמובן שהם אף פעם לא "רעם ביום בהיר". במקרים רבים ניתן לזהות לא מעט "סימנים מקדימים" שחשוב לשים אליהם לב. הסימנים המקדימים הללו משתנים מטבע הדברים מעסק לעסק ומשותף לשותף.
בכל הנוגע לדינמיקה בין השותפים, רצוי לשים לב לירידה במוטיבציה, הערמת קשיים לא הגיונית, התרבות מחלוקות גם בנושאים שבעבר לא היו נפיציםוכדומה. כמובן שחשוב לשים לב לנושאים שקשורים לעסק עצמו כמו קשיי תזרים או אתגרים כספיים שונים.
שימו לב, ככל שתצליחו לאתר מוקדם יותר את הסימנים המקדימים, כך תוכלו להתכונן טוב יותר ליום-פקודה. התנהלות חכמה ונבונה בעיתוי הנכון עשויה אפילו למנוע – באמצעות דיאלוג בריא - התפתחות של סכסוך שהעסק לא יוכל להתאושש ממנו (נקודת "אל-חזור").
אל תרוצו לבית המשפט לפני שבחנתם בוררות או גישור
סכסוכים עסקיים ניתן ליישב בכמה נתיבים ובית המשפט הוא לא תמיד "דרך המלך". הליך משפטי מגלם חסרונות לא מעטים כמו חשיפת מידע עסקי (מכוח עיקרון פומביות הדיון), התארכות הסכסוך שתגרום לליבויו (ולהחמרתו), משאבים כספיים ונפשיים ועוד.
בתי המשפט בישראל עמוסים לעייפה בתיקים של סכסוכים עסקיים ולא בכדי. למרות היתרונות של ההליכים האלטרנטיביים (כמו בוררות או גישור), בית המשפט היה ונותר התחנה האחרונה עבור רבים. בעיקר משום שהליכים כמו בוררות או גישור דורשים אמון של הצדדים ואינם מתאימים בהכרח לסכסוכים קשים ואמוציונליים.
הגעה לבית המשפט היא לא נדירה אך ישגם חלופות אחרות. ראשית, הצדדים יכולים לפנות לבורר מוסכם בכדי שיכריע בעניינם. בוררות היא מוסד חלופי אפקטיבי ליישוב סכסוכים עסקיים בנושאים שונים. הבוררות הינה בעלת מעלות רבות כמו יעילות, יכולת לעצב את ההליך וחיסכון משמעותי בזמן ובכסף.
פתרון אפשרי נוסף הוא באמצעות גישור עסקי שהוא הליך "רך" יותר. למשל, בוררות יכולה להיגמר גם בהכרעת בורר ללא הסכמה ואילו גישור יסתיים רק אם וכאשר הצדדים הגיעו לעמק השווה.
לעתים קרובות, בעיקר במסגרת חוזים מסחריים, הצדדים מנסחים מראש "סעיף" שקובע שמחלוקות ביניהם יידונו בפני בורר או מגשר, בטרם יונחו לפתחן של הערכאות. הסעיף הנ"ל יכול לכלול הגדרות ומנגנונים בהתאם לנסיבות. למשל, זהות הבורר הספציפי או פרמטרים למינוי בורר (כמו השכלה משפטית או כלכלית), אפשרות לערער על פסק הבוררות, מיקום התנהלות הבוררות/הגישור ועוד.
כך או כך, הניסיון מלמד שלמרות שהצדדים עלולים להיהפך ליריבים ואפילו ליריבים מרים, יישוב הסכסוך בהסכמה עשוי להיות הפתרון הנכון. כל סכסוך עסקי נבחן בהתאם למסגרת הנורמטיבית הרלבנטית מבחינת החוק והפסיקה, ועל כן קיים סיכוי סביר שהתוצאה הסופית שהייתה יכולה להיות מושגת בהסכמה לא תהיה רחוקה מזו שתתקבל בתום הליך משפטי עקוב מדיונים, הוצאות, החלטות ביניים, זמן, טרחה, ערעורים ועוגמת נפש.
לסיכום,
סכסוך עסקי הוא לא עניין של מה בכך. לא אחת, הוא מגלם לא רק מחלוקת עסקית-מסחרית גרידא אלא מנעד רחב של השלכות נפשיות, כספיות ורגשיות. החוכמה איננה בהכרח בחתירה לניצחון מוחלט מבחינת "משחק סכום אפס" אלא במסוגלות לראות את "היום שאחרי".
במילים פשוטות יותר, כיצד לסיים את הסכסוך בתוצאה הטובה ביותר ולהתקדם הלאה עם כמה שפחות "צלקות". חלק משמעותי מזה טמון בבחירה מדויקת ומוקפדת של משרד עורכי דין המתמחה בניהול הליכים מסוג זה.
