תביעה נגזרת - דרישת הפנייה המוקדמת לפני הגשת תביעה נגזרת

צפה עכשיו בהרצאה: "סכסוך בין שותפים. מה ניתן לעשות. עו"ד משה כאהן"

 כידוע, תביעה נגזרת היא תביעה שמגיש דירקטור או בעל מניות בחברה, בשמה של החברה. בעוד שעל דרך הכלל הדירקטוריון וההנהלה הם שאמונים על ניהול ענייני החברה ובכלל זה גם על הגשת תביעות מטעמה, ניסיון החיים מלמד כי לעיתים מנהלי החברה דווקא עלולים לנצל  לרעה את תפקידם, בניגוד לדין, על חשבון טובת החברה.

במקרים כאלו מתעוררת הבעיה שאותם דירקטורים, בעלי מניות או מי מטעמם, האמורים להיתבע בידי החברה, הם אלו המשפיעים על החלטתה- האם וכיצד לתבוע. במצב דברים זה, מאפשר אמצעי התביעה הנגזרת לכל דירקטור או בעל  מניות בחברה, בהתקיים תנאים מסוימים, לעמוד בשם החברה על זכויותיה.[1] ודוק, המדובר בתביעה של החברה בעילת תביעה של החברה ולא בתביעתו האישית של מגיש התביעה הנגזרת. בהתאם, על פי חוק החברות, נדרשת הוכחת נזק לחברה ולא לתובע וככל שנפסק פיצוי, הרי שייעודו הוא קופת החברה. 

 תביעה נגזרת מהווה חריג לכלל, ולכן חוק החברות, תשנ"ט-1999 קובע מספר תנאי סף, אשר רק בהוכחת התקיימותם, ראשי להתיר בית המשפט, לדירקטור או בעל מניות, להגיש תביעה נגזרת בשמה של חברה. לפיכך, על המבקש לתבוע בנגזרת להראות שעומדת לחברה "עילת תביעה לכאורה" כנגד הנתבע, כי קבלת התביעה תהא לטובת החברה וכי הוא מבקש לתבוע בתום-לב.[2]

כמו-כן, תנאי מקדמי נוסף הוא שעל המבקש לפנות, ראשית, לחברה בדרישה שתגיש תביעה בעצמה ותמצה את זכויותיה ורק משהסתבר כי החברה לא נקטה בצעדים הדרושים על-מנת לעשות כן, יכול התובע המיועד להגיש בקשה לבית המשפט ולדרוש לתבוע בשמה.[3] יש לציין כי חוק החברות קובע גם חריגים ולדרישה זו ובמקרה שלמחצית או יותר ממקבלי ההחלטות בחברה יש עניין אישי בהחלטה האם לתבוע או כאשר הפניה לחברה עשויה לסכל את קבלת הסעד המבוקש, רשאי המבקש לתבוע בתביעה נגזרת שלא לפנות לחברה טרם פנייתו לבית המשפט.[4] 

בתנ"ג 46924-05-11   דיין ואח' נ' פתאל ואח [פורסם בנבו](6.9.2012) עסק כב' השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה לתביעה נגזרת שהגיש יצחק אליהו דיין, בעל 50% ממניותיה ומייסדיה של חברת אלונית פרויקטים ותיירות בע"מ (להלן- "אלונית"), המפעילה באמצעות חברת בת את מלון סאנרייז שבבעלותה. הבקשה הוגשה לתביעה כנגד דוד פתאל, אשר מהווה בעל מניות באלונית ומכהן כמנהל סאנרייז וכנגד מספר חברות פרטיות בבעלותו- האחת העניקה "שירותי ניהול" לאלונית ולאחרות, כך נטען, הוברחו נכסים מאלונית בידי דוד פתאל. שיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים הגיע למבוי סתום ולאחר סכסוך שנמשך שנים רבות הוגשה הבקשה לתביעה במספר עילות שונות, לרבות הפרת הסכמים, הסגת גבול וגזל.

בבואו של בית המשפט לבחון את קבלת הבקשה עמד השופט כבוב על תנאי הסף דלעיל להגשת בקשה לתביעה נגזרת- הגשת הבקשה בתום לב "כבעל דין הגון וסביר",[5] כשקיימת "עילת תביעה לכאורה",[6]

לאחר שפנה המבקש לחברה בדרישה שתעמוד על זכויותיה וכאשר קבלת התביעה תהא לטובת החברה-  והדגיש כי מטרתם של תנאים אלו הינה למנוע את ניצולו לרעה של כלי התביעה הנגזרת. דהיינו, עמידה בתנאי הסף נחוצה על-מנת להוכיח כי עסקינן בבקשה לגיטימית, מלאה וראויה. כך, למשל, בבחינת הרכיב של "טובת החברה", ציין השופט כבוב, בית המשפט מאזן בין השמירה על טובת החברה מפי הפרת חובת הנאמנות או הזהירות של נושאי המשרה בה ובין ריסון המבקש לתבוע בתביעה נגזרת מלנצל את איום התביעה, על-מנת להפעיל לחץ על נושאי המשרה, תוך ניסיון לקדם בכך את טובתו האישית ולא את טובת החברה.

 כן הדרישה להוכחת "עילת תביעה לכאורה", אומנם רוככה במשך השנים בידי הפסיקה,[7] אך גם היא נועדה למנוע שימוש לרעה במוסד התביעה הנגזרת מקום בו עילת התביעה "חסרה". באופן דומה, באשר לדרישת הפנייה המוקדמת לחברה פסק כבוד השופט כבוב כי אין מדובר בדרישה פורמאלית גרידא, אלא "בתנאי מהותי אשר מטרתו למנוע מבית המשפט לדון בתביעה שאינה בשלה, ולתת לדירקטוריון הזדמנות לדון ולהגיע להחלטה בעניין הגשת התביעה." פנייה סתמית ובלתי מפורטת לחברה אינה מספקת ומן הראוי להראות כי ניתנה הזדמנות לדירקטוריון החברה לקבל את החלטותיו כדבעי. דהיינו, דרישת הפנייה המוקדמת מחייבת לפנות לחברה בפנייה רשמית, מסודרת וברורה, המפרטת את כל טענות המבקש ובכלל זאת את כל עילות התביעה, אשר לטענתו, עומדות לחברה כנגד הנתבע המיועד.

 בעניינה של אלונית לגופו, פסק השופט כבוב כי מכתבו של דיין (המבקש) לדירקטוריון החברה נוסח באופן עמום וכללי. הפניה לא נעשתה, כנדרש על פי החוק, לחברה שתמצה את זכויותיה, אלא המבקש פנה לחברה והביע כוונתו להגיש תביעה נגזרת וביקש לקבל את עמדתה בנדון. יתר על כן, הפניה לחברה כללה רק חלק מעילות התביעה אשר הועלו, בסופו של דבר, בבקשה ובכתב התביעה הנגזרת. מצב דברים זה, אינו עולה קנה אחד עם תכליתה של דרישת הפניה המוקדמת ואין בפניה מעין זו כדי לענות על דרישת החוק. בשל כך ומשמצא השופט כבוב כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ושאינה לטובת החברה, נדחתה בקשתו של דיין.

מהאמור לעיל עולה כי תנאי הסף המקדמיים להגשת תביעה נגזרת, לרבות דרישת הפנייה המוקדמת לחברה, אינם מהווים תנאים טכניים גרידא. מטרתם להבטיח כי יעשה שימוש ראוי בלבד בכלי התביעה הנגזרת ואף על פי שחוק החברות ובתי המשפט מעודדים את השימוש בתביעה נגזרת מקום בו מתעוררת בעיית הנציג מול נושאי המשרה בחברה, הרי שעל המבקש לפעול בתום לב ולהקפיד לעמוד בתנאי החוק כלשונם וכסדרם.

לפיכך, במסגרת תביעה נגזרת, פנייה מוקדמת לחברה צריכה להיות ברורה ומפורטת- מן הראוי לכלול בה את כל עילות התביעה, אשר יתכן ויועלו בבוא היום בפני בית המשפט וזאת בלשון ברורה, אשר תאפשר לדירקטוריון המקבל את הפניה לדון בה ולקבל את החלטתו כהלכה.