צפה עכשיו בהרצאה: "דיני עבודה - הגברת הנטל על מעסיקים"

במטרה  לאכוף על המעסיקים לקיים את הוראות דיני העבודה, חוקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק"), אשר נכנס לתוקפו ביום 19.6.12 .

ניתן לחלק את הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, לשני חלקים עיקריים. חלקו הראשון של החוק מסמיך את שר התמ"ת למנות מפקחי עבודה בכירים, אשר יהיו אמונים על היישום והאכיפה של חוקי העבודה השונים, וקובע את הסמכויות ונוהלי העבודה של המפקחים. בין היתר, רשאים המפקחים להטיל על מעסיקים שעברו על חוקי העבודה הרלבנטיים  עיצומים כספיים כבדים  ולהורות על פירסום שמותיהם של המעסיקים "שחטאו" באינטרנט.

בחלקו השני, קובע החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, שורה של הוראות הדנות במשולש היחסים שבין קבלן שירותים, מזמין שירות והעובד, וקובעות את אחריותו של מזמין השירות כלפי עובדי קבלן השירותים במספר מגזרי פעילות.

א. תמצית  הוראות חלקו הראשון של החוק 

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מסדיר הליך מנהלי אחיד, המאפשר לממונה על אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת (להלן: "הממונה") להטיל על כל מעסיק, עיצומים כספיים (קרי - קנסות), בגין הפרה של חוקי העבודה וזאת, ללא נקיטת כל הליך משפטי בפני ערכאה שיפוטית.

סמכות הממונה הנ"ל, חלה על הפרות של מירב חוקי העבודה בישראל.

גובה העיצום הקבוע בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תלוי בסוג העבירה ונע בין 5,000 ₪ לבין 35,000 ₪ לעבירה בודדת וחד פעמית ביחס לעובד אחד. עבירה נמשכת או חוזרת תגרור אחריה הגדלה של העיצום הכספי. עבירה ביחס למספר עובדים תגרור להגדלת הקנס ב מכפלת מספר העובדים הרלבנטיים.

בהתאם להליך המעוגן בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,  הממונה במשרד התמ"ת  ישלח למעסיק, המפר לדעת הממונה את חוקי העבודה, הודעה על ההפרה כאמור. המעסיק יהיה רשאי להגיש את תגובתו בכתב על החלטה זו. לאחר קבלת תגובת המעסיק, יחליט הממונה בעניין ויודיע בכתב על החלטתו למעסיק.

המעסיק רשאי לערור על החלטת הממונה  בפני ועדת ערר במשרד התמ"ת. בנוסף, המעסיק רשאי לערער על החלטת ועדת הערר בפני בית הדין האזורי לעבודה.

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מטיל אחריות אישית על מנכ"ל החברה, המחייבת אותו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של חוקי העבודה על ידי החברה. הממונה רשאי להטיל עיצום כספי ישירות על מנכ"ל החברה, אלא אם יוכיח המנכ"ל כי עשה את "כל שניתן" כדי למלא את חובתו בהתאם לחוק זה.

בנוסף קובע החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, כי פרטי החברות אשר הוטלו עליהם עיצומים כספיים יפורסמו באינטרנט באתר משרד התמ"ת.

בחלקו הרלוונטיבחלקו הראשון, לא קובע החוק  זכויות חדשות לעובדים או מטיל חובות נוספים על מעסיקים , אלא קובע מנגנון נוסף לאכיפת חוקי העבודה הקיימים.

לאחר ולאור כניסתו של החוק לתוקף, יש לצפות להגברת מאמצי אכיפת דיני העבודה, הנעשים על ידי משרד התמ"ת לרבות פעולות ביקורת ופיקוח לסוגיהן במקומות העבודה בישראל.

הדין שהוחל עד לכניסת החוק לתוקף והחידוש שבחוק

עד לכניסת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה לתוקף, כללו חוקי העבודה השונים הוראות הקובעות כי הפרת החוקים מהווה, בין היתר, עבירה פלילית, אשר בגינה ניתן להטיל עונשי קנס ומאסר. הטלת הסנקציות הפליליות מחייבת גם הליך פלילי. בנוסף, בגין חיקוקים אחדים הוסמכו הרשויות המתאימות להטיל על המפר קנס מנהלי.

החוק מעגן הליך מנהלי נוסף, המאפשר למפקח עבודה בכיר שמונה על ידי שר התמ"ת (להלן: "הממונה") להטיל על מעסיק עיצומים כספיים (קרי - קנסות), בגין הפרה של חוקי העבודה (כגון אי תשלום שכר מינימום, הלנת שכר, אי תשלום גמול שעות נוספות ועוד), ללא הליך משפטי בבית הדין.

ההליך המעוגן בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, הינו שונה באופן מהותי מההליך הטלת הקנס המנהלי אשר נהג עד לכניסת החוק לתוקף. בנוסף, סמכות הטלת העיצום הכספי חלה על מירב חוקי העבודה, בעוד שעד כה ניתן היה להטיל קנס מינהלי בגין הפרה של חיקוקים בודדים בלבד.

תהליך הטלת העיצומים הכספיים על המעסיק עפ"י החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

החוק קובע כי אם לממונה יש יסוד סביר להניח שמעסיק הפר את אחת מהוראות חוקי העבודה, ימסור הממונה למעסיק הודעה  שבה יצוינו, בין היתר, המעשה אשר מהווה את ההפרה ומועדו, סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלום (להלן: "ההודעה").

למעסיק יש זכות להגיש לממונה בכתב את טיעוני הגנתו, וזאת בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה. הממונה ישקול את טיעוני המעסיק, ויודיע למעסיק בכתב את החלטתו.

אם המעסיק לא יגיש את טיעוני הגנתו בתוך 30 יום מיום המסירה, יהיה עליו לשלם לאוצר המדינה את סכום העיצום הקבוע בהודעה.

בדומה, אם טיעוני ההגנה של של המעסיק יתקבלו על ידי הממונה, ימסור הממונה למעסיק דרישת תשלום מתאימה בגין העיצום הכספי שהטיל על המעסיק. המעסיק ישלם את העיצום הנקוב בדרישת התשלום בתוך המועד הקבוע בדרישת התשלום.

לאחר הטלת העיצום, תפורסם באתר משרד התמ"ת הודעה בדבר הטלת העיצום, אשר תכלול, בין היתר, את פרטי המעסיק המפר, את מהות ההפרה שבגינה הוטל העיצום ונסיבותיה.

התראה מנהלית - כחלופה להטלת עיצום כספי

הממונה רשאי להחליט כי, במקום מתן הודעה ועיצום כספי כמפורט לעיל, תינתן למעסיק התראה מנהלית. במקרה זה לא יחויב המעסיק בעיצום כלשהו. עם זאת, אם ישוב המעסיק ויבצע את העבירה נשוא ההתראה בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את העבירה שתבוצע על ידו כעבירה חוזרת, ויוטל עליו בגינה עיצום כספי כפול.

תהליך הערר/ ערעור על החלטת הממונה

מעסיק  המבקש לחלוק על החלטת הממונה, רשאי לערער עליה כמפורט להלן:

המעסיק רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה לועדת ערר במשרד התמ"ת, וזאת בתוך 14 יום מיום קבלת  ההודעה על ההחלטה כאמור.

אם לא התקבל הערר של המעסיק בועדת הערר, רשאי המעסיק להגיש ערעור נוסף על החלטת הועדה לבית הדין האזורי לעבודה, וזאת בתוך 45 יום מיום שנמסרה לו החלטת ועדת הערר.

ככלל, הגשת הערר או הערעור לא תעכב את תשלום העיצום שהוטל על המעסיק, אלא אם הורו אחרת ועדת הערר או בית הדין, לפי העניין.

העיצומים הכספיים

גובה העיצום הקבוע בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תלוי בסוג העבירה ונע בין 5,000 ₪ לבין 35,000 ₪ לעבירה בודדת וחד פעמית כלפי העובד.

סכומי העיצום למעסיקאשר הינו אדם יחיד (לא תאגיד) יעמדו על מחצית מהסכומים הנקובים לעיל.

בגין הפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי 2% מהעיצום בגין כל יום שבו נמשכת ההפרה.

גובה העיצום הכספי בגין הפרה חוזרת, קרי, הפרה אשר נעברת שוב בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה ההוראה שבשלה הוטל על המעסיק  - העיצום הראשון, יעמוד על סך הכפול מגובה העיצום הראשון.

חשוב להדגיש כי החיוב בעיצום כספי אינו גורע מאחריותו הפלילית של המעסיק, המוסדרת בחוקי העבודה השונים. בהקשר זה קובע החוק כי, אם יוגש נגד המעסיק כתב אישום, אזי יוחזר לו סכום העיצום ששולם על ידו.

בין היתר, קובע החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, עיצום בגין הפרה של הוראות צווי ההרחבה בענייני פנסיה, העומד על 35,000 ₪. יודגש כי בעבר לא קבע הדין כל סנקציה עונשית כנגד מעסיק השהפר את הוראות הצווים הנ"ל.

הטלת אחריות אישית על המנכ"ל

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מטיל אחריות אישית על מנכ"ל חברה, המחייבת אותו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של חוקי העבודה על ידי החברה.

הממונה רשאי לשלוח למנכ"ל של חברה, אשר הפרה חוק, התראה כי עליו לנקוט באמצעים להפסקת ההפרה בתוך פרק הזמן הנקוב בהתראה.

אם נוכח הממונה, כי לאחר פרק הזמן הנקוב בהתראה לא ננקטו האמצעים המפורטים בהתראה, יהיה הממונה רשאי להטיל ישירות על מנכ"ל החברה עיצום כספי השווה ל-25% מהעיצום הקבוע בחוק.

הממונה אינו רשאי להטיל עיצום על מנכ"ל שיוכיח כי עשה את "כל שניתן" כדי למלא את חובתו בהתאם לחוק זה.

ב. תמצית החלק השני של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,- אחריות מזמין שירותים כלפי עובדי קבלן שירותים

עד לכניסת החוק לתוקף, עובד קבלן שביקש להיפרע ממזמין השירות בגין הפרה על חוקי העבודה שביצע הקבלן, היה צריך, בדרך כלל, לטעון כי הלכה למעשה התקיימו בינו לבין מזמין השירות יחסי עובד-מעביד.

אף שבתי הדין לעבודה קיבלו טענות כאלו  לעיתים לא מעטות, הם נמנעו מלקבוע כי התקיימו יחסי עובד -מעביד בין  המשתמש לבין לעובדי קבלן "מובהקים", כגון עובדי שמירה, ניקיון והסעדה.

במישור הפלילי, כמעט ולא נוהלו הליכים כנגד מזמיני השירותים, גם במקרים בהם קבע בית הדין בדיעבד כי עובדי הקבלן היו למעשה עובדי מזמין השירות.

כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מטיל על מזמין השירות חובות פיקוח רחבות ביותר על קיום הוראות חוקי העבודה על ידי קבלני השירותים עימם הוא מתקשר, ובמקרים מסוימים מטיל על מזמין השירות אף את אחריותו האזרחית, הפלילית והמנהלית של הקבלן.

היקף תחולת החוק

נכון לשנת 2012, הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, חלים  על היחסים שבין מזמין השירות לבין קבלנים העוסקים במתן שירותי:

• שירותי שמירה ואבטחה
• שירותי ניקיון
• שירותי הסעדה

יש לציין כי בעוד שבעת  כניסת החוק לתוקף (יוני 2012), רשימת העיסוקים אשר ביחס אליכם חל החוק, מצומצמת יחסית, הרי שרשימה זו ניתנת לשינוי בתקנות – קרי בהחלטת שר התמ"ת. לכן, אין זה מן הנמנע כי בעתיד תורחב תחולת החוק אף לשירותים נוספים.

חובת הפיקוח החלה על מזמין השירות

מזמין השירות חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות של עובדי הקבלן המועסקים אצלו.

 מזמין השירות חייב לקבוע דרך יעילה אשר תאפשר לעובדי הקבלן המועסקים אצלו למסור למזמין השירות הודעה בכתב, כי הקבלן- המעסיק  נמנע מלשלם לעובדים את מלוא זכויותיהם.

הוראות שחובה לכלול בחוזה שבין מזמין השירותים לבין קבלן 

בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,, חוזה שבין מזמין שירות לקבלן חייב לכלול את התנאים והפרטים הבאים:

• פירוט רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו.
• הצהרת הקבלן על עלות העסקה מינימאלית של עובדיו
• פירוט עלויות נוספות של הקבלן
• פירוט הרווח שיופק על ידי הקבלן.
• התחייבות מזמין השירות לתשלום אשר לא יפחת מעלות הקבלן,

משמעותה של דרישה זו הינה לוודא כי מראש לא יכרת הסכם המוביל את הקבלן לתשלום שכר עבודה הנמוך משכר מינימום.

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מוסיף וקובע כי אם יחליט שר התמ"ת לעשות שימוש בסמכותו ולקבוע הוראות לעניין גובה עלות הקבלן המינימאלית (הנתונה לו מכוח החוק), יעודכן בהתאם גובה התמורה המעוגנת בהסכם שבין מזמין השירות לקבלן.

אחריות אזרחית של מזמין השירות כלפי עובדי הקבלן

מזמין השירות אשר אצלו מועסקים, דרך קבע ובמשך שישה חודשים רציפים לפחות, לפחות 4 עובדי קבלן (בין אם מועסקים על ידי קבלן אחד או מספר קבלנים), ישא בחיובי הקבלן כלפי עובדי הקבלן המועסקים אצלו, וזאת בתנאי שהקבלן לא שילם את חובותיו כאמור בתוך 30 ימים ממועד בו נמסרה הודעה מהעובד למזמין השירות, המציינת כי העובד מסר לקבלן דרישה בכתב שהקבלן ימלא את חיוביו; או קיבל הודעה ממפקח עבודה שהקבלן ממלא את חיוביו כלפי העובדים שלו. 

אם לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעות עובדי הקבלן, תחול עליו האחריות האזרחית אף בלא שנמסרו לו ההודעות הנזכרות  לעיל.

 ברם, אם התקשר מזמין השירות בהסכם שאינו כולל את התנאים המפורטים לעיל, תחול עליו האחריות האזרחית אף אם מועסקים על ידו פחות מ-4 עובדי קבלן או אם עובדי הקבלן מועסקים על ידו במשך תקופה הקצרה משישה חודשים רצופים.

אחריותו האזרחית של מזמין השירות חלה על קשת רחבה ביותר של הוראות דיני העובדה, ובין היתר על חובות הקבלן בהתאם להוראות העוסקות בשכר מינימום, איסור הלנת שכר, ניכויים אסורים מהשכר, חופשה ודמי חופשה, העסקה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית והתשלום בגינה, העסקת נוער, תשלומים מכוח צווי ההרחבה בעניין פנסיה, דמי הבראה, החזרת הוצאות נסיעה, דמי חגים, תוספת יוקר וכד'.

פטור מאחריות כלפי עובדי הקבלן

על אף האמור לעיל, מזמין השירות לא יחויב בחובות הקבלן, אם הוא קיים את ההוראות המפורטות לעיל וכן יוכיח אחד כי התקיימו אחד מהתנאים הבאים:

• ההפרה תוקנה על ידי הקבלן.
• מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, וזאת בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
  • הבדיקה האחרונה בוצעה בסמוך לפני מועד העבירה והעלתה כי הקבלן עומד בחיוביו כלפי העובדים;
  • אם העלו הבדיקות הפרות של הקבלן – מזמין השירות עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרות על ידי הקבלן,    
  • אם ההפרות לא תוקנו תוך זמן סביר- מזמין השירות ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.

אחריות מנהלית של מזמין השירות

אם המציא מפקח עבודה לקבלן דרישה לתשלום עיצום כספי, בגין הפרת חוקי העבודה, ימציא המפקח הודעה על כך גם למזמין השירות.

אם לא תוקנה ההפרה על ידי הקבלן, ולא פעל מזמין השירות בתום לב לביטול ההסכם עם הקבלן, יטיל המפקח על מזמין השירות עיצום כספי הדומה לעיצום אשר הוטל על הקבלן.

אחריות פלילית של מזמין השירות ומנכ"ל החברה

 אי קיום הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, ביחס להסכמים בין מזמין השירות לקבלן, מהווה עבירה פלילית שלצידה עונש קנס. מנכ"ל החברה אשר עברה על הוראות החוק כאמור, עשוי לחוב גם הוא בקנס פלילי, אלא אם יוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

מזמין השירות חייב לפקח ולעשות "כל שניתן" למניעת העבירות המפורטות להלן על ידי הקבלן:

• אי מסירת תלוש שכר לעובד, או מסירת תלוש שאינו עומד בדרישות החוק.
• ניכוי ניכויים אסורים משכר העובד.
• הלנת שכר.
• העבדת נוער אסורה.
• אי מתן חופשה שנתית ואי תשלום דמי חופשה.
• אי תשלום שכר מינימום.
• עבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, לרבות אי תשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום מנוחה וכן העבדה אסורה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית.

אם סבור מפקח העבודה כי הקבלן עבר על אחת העבירות המפורטות לעיל, הוא ימציא הודעה על כך למזמין השירות.

מזמין השירות ישא באחריות פלילית לעבירות הקבלן כאמור, אלא אם יוכיח כי עשה את כל שניתן היה לעשות כדי למנוע את העבירות.

בין היתר, יראו את מזמין השירות כמי שעשה את כל שהיה עליו לעשות בהתקיים אחד התנאים הבאים:

• הפרת החובה תוקנה על ידי הקבלן.
• מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, וזאת בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
• הבדיקה האחרונה בוצע בסמוך לפני מועד העבירה והעלתה כי הקבלן עומד בחיוביו כלפי העובדים;
• אם העלו הבדיקות כי המזמין השירות עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרות על ידי הקבלן, ואם ההפרות לא תוקנו תוך זמן סביר-ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.

המפקח על העבודה רשאי לשלוח הודעה על ההפרה ישירות למנכ"ל מזמין השירות. אם לא תוקנה ההפרה ולא פעל מזמין השירות לביטול ההסכם עם הקבלן, יראו את המנכ"ל כאחראי בפלילים לפעילות הקבלן (עונש קנס), אלא אם יוכיח המנהל כי עשה את כל שביכולתו כדי למלא את חובתו.

שימוש בשירותי "בודק שכר עבודה מוסמך"

אחת הדרכים העיקריות השמורות למזמין השירות כדי להתגונן מפני אחריות על פי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,, היא להיעזר בשירותיו של בודק שכר עבודה מוסמך - הסמכה חדשה אשר נקבעה על ידי החוק.

על אף האמור לעיל, עד ליום 18.12.2013, במקום בדיקות תקופתיות הנערכות על ידי בודק שכר מוסמך, ניתן להסתפק בבדיקות הנערכות על ידי רואה חשבון, לגבי 10% לפחות מעובדי הקבלן, לפחות אחת לתשעה חודשים.

הוראות שאסור לכלול בחוזה שבין מזמין השירות לקבלן

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, קובע כי הוראות מסוימות בהסכמים שבין מזמין השירות, הקבלן והעובד תהינה חסרות תוקף, כדלקמן:

לא ניתן להתנות בהסכם על זכותו של עובד הקבלן לתבוע את מזמין השירות.

חל איסור על אדם כלשהו לשלם במקום אדם אחר עיצום כספי שהוטל עליו מכוח חוק זה, או לשפות או לבטח את האדם כאמור. בין היתר, משמעותו של איסור הינה כי: לא ניתן לקבוע בהסכם בין הקבלן לבין מזמין השירות, הוראה הקובעת כי הקבלן ישפה את מזמין השירות בגין העיצומים הכספיים שיוטלו, אם יוטלו, עליו.

לא ניתן לכלול בביטוח של המנכ"ל הוראת ביטוח בגין חיוב בעיצומים כספיים.

לא ניתן לקבוע בהסכם כי הקבלן ישפה את מזמין השירות בגין חבותו לפי חוק זה. הוראה זו תחול גם על אחריותו האזרחית של מזמין השירות.

סיכום

 החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, לא קובע חובות או זכויות חדשות לעובדים או מעסיקים, אלא קובע מנגנון חדש לאכיפת חוקי העבודה הקיימים. החוק מסמיך את הממונה על אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת, להטיל על מעסיק המפר את חוקי העבודה עיצומים מנהליים  וזאת מבלי להיזקק לפנייה לערכאה שיפוטית.

בנוסף,  החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מטיל על מזמין שירות, המזמין שירותי אבטחה ושמירה, שירותי ניקיון או שירותי הסעדה מקבלן שירותים, חובות פיקוח רחבות על עמידתו של הקבלן בהוראות חוקי העבודה. במקרה של אי קיום הפיקוח עשוי מזמין השירות לחוב, יחד עם הקבלן או לבדו, באחריות אזרחית, מנהלית ופלילית למעשי ומחדלי הקבלן. 

בכדי לפטור את עצמו מאחריות כאמור, חייב מזמין שירות אשר מקבל הודעה או מידע לפיו הקבלן אינו עומד בחובותיו כלפי העובדים, לעשות כל שביכולתו לתיקון ההפרה על ידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה תוך זמן סביר, על מזמין השירות לבטל את החוזה בינו לבין הקבלן. בהקשר זה יש לכלול בהסכם עם הקבלן הוראה המאפשרת את ביטולו במקרה של הפרה של חוקי העבודה על ידי הקבלן, אשר לא תוקנה בתוך 20 ימים ממועד מתן הודעת מזמין השירות על ההפרה.

בנוסף, החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, קובע שורה של הוראות ביחס לתנאים שחובה לכלול בהסכם שבין מזמין השירות לבין הקבלן וכן יחס להוראות שאין לכלול אותן בהסכם.

לאור כניסתו של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, לתוקף, סביר יהיה לצפות להגברה במאמצי האכיפה  הנעשים על ידי משרד התמ"ת לרבות פעולות ביקורת ופיקוח לסוגיהן, במקומות העבודה.

אין ספק כי כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מחייבת היערכות נרחבת של המעסיקים ושל החברות  המעסיקות אצלם עובדי קבלן בתחומי האבטחה, הניקיון וההסעדה, לרבות בחינה מחדש של ההסכמים שבינם לבין הקבלנים המספקים את השירותים.

_________________________________________________________________________

משרד משה כאהן, עורכי דין, מתל אביב,  מתמחה בתחומי המשפטי העסקי.