חוות דעת משפטית- חוות דעת עורך דין- עו"ד משה כאהן

 

(פורסם ב "מעריב עסקים"  )

 

כמעט כל מי שעסק מקרוב במו"מ ל"סגירת" עסקת השקעה בחברה, מכיר היטב את התמונה הבאה: בתום מו"מ מורכב ואינטנסיבי, האורך שבועות ארוכים, לאחר שהושלמו הליכי בדיקת הנאותות (Due Diligence)  וגובש נוסח סופי של ההסכם ונספחיו , מגיע השלב בו מתבקש עורך הדין של החברה להמציא למשקיעים  חוות דעת משפטית ("Legal Opinion") באשר למצב החברה.

נדירים המקרים בהם ייאות משקיע להשלים השקעה במיוחד בחברת היי- טק בלא שקיבל חוות דעת משפטית. מבחינת המשקיעים  מדובר במעין "תעודת כשרות" להשלמת העסקה.

בפרקטיקה מגבשים פרקליטי הצדדים נוסח מוסכם לחוות הדעת, אך לעתים  מנסים פרקליטי המשקיעים לכפות על עו"ד החברה ,נוסח  המכיל הצהרות ומצגים בקשת רחבה של נושאים הנוגעים לחברה ולפעילותה, אשר לא תמיד יש לו, לפרקליט החברה, ידיעה ברורה אודותם.

פרקליט החברה, מצידו, יגיש מיד בתגובה חוות דעת  מסויגת  ו"מדוללת", שתכלול מעט מצגים ורשימה ארוכה ומוכרת של הסתייגויות.  (סוד גלוי הוא הימצאם של שני נוסחים לחוות דעת במשרדי עו"ד העוסקים בתחום: מתכונת אחת (מסויגת ומצומצמת) המוצעת למשקיעים כאשר מייצג המשרד את החברה, ומתכונת שונה בתכלית (רחבה, מקיפה ויסודית) שתידרש מפרקליט החברה בעת שהמשרד ייצג משקיע.(

בנקודה קריטית זו של העסקה עולה על פני השטח, בנוסף למחלוקת עם פרקליטי המשקיעים אודות נוסח חווה"ד, הקונפליקט שבין פרקליט החברה ללקוחותיו - מנהלי החברה, המעוניינים לסיים  את העסקה במהירות ולאפשר לכספי ההשקעה לזרום לחברה. למנהלי החברה נותר, בשלב מתקדם זה, לא יותר מקורטוב של סבלנות להסברי פרקליטה אודות הסתייגויותיו מנוסח חוות הדעת  שדורשים ממנו המשקיעים .

התופעה הזו של שיסוי פרקליט ברעהו, עלולה להביא לתוצאות קשות מבחינת פרקליט החברה, בין אם ייכנע ויחתום על  חוות הדעת  שהוכתבה לו, המכילה מצגים שאין לו ידיעה ברורה אודותם  (אין צורך להכביר מילים אודות היקף הסיכון  לעורך הדין  ולחברת הביטוח מטעמו, במידה ותתגלה אי-נכונותו של פרט עליו הוצהר כאמור), ובין אם, כתוצאה מסירובו לחתום על חוות הדעת, תתעכב או אפילו תתבטל העסקה.

התופעה שצדדים דורשים לקבל חוות דעת משפטית מעורך הדין של הצד שכנגד דווקא, ראשיתה בפרקטיקה של עסקאות הלוואה בארה"ב. בעבר הרחוק סיפקו פרקליטי המלווים  ללקוחותיהם חוות דעת , לפיה נבדקו מסמכי העסקה והביטחונות שהעמיד הלווה ניתנים לאכיפה. בשלב מסוים, החלו פרקליטי המלווים לנצל את יתרון מעמדם כנציגי המלווים, כדי להעביר את נטל הסיכון לפרקליטי הלווים, ולדרוש מהם   את חוות הדעת.

בינתיים  נקבעו בארה"ב  הנחיות וכללים המסייגים את חוות הדעת המשפטיות הניתנות לצדדים שלישיים.  בארץ,  הכינה ועדת התאגידים של לשכת עורך הדין  נייר  עמדה בנושא חוות דעת משפטיות.

ואולם, טרם נמצא פתרון לסיטואציה בה מנסים במקומותינו, פרקליטי משקיעים, להפגין עודף חריצות מקצועית על גבם של  עמיתיהם.

כמי שעמד לא פעם  משני צידי המתרס, הן כפרקליטם של משקיעים  והן כעו"ד החברה, נראה לי כלגיטימי לדרוש מפרקליט החברה לאמת בחוות דעתו  נושאים הקשורים לסטטוס המשפטי של החברה, לבעלי זכויות החתימה בשמה, ו לאימוצן כדין של החלטות החברה הקשורות בעסקה.

מאידך, אין זה הוגן לדרוש מפרקליט החברה הצהרות שהם בגדר "העברת סיכון" ושלא ניתן להוכיח חד משמעית את נכונותן, כגון: שהחברה לא עברה  על הוראות הדין, לא הפרה חוזים בהם התקשרה,  או כי אין תלויות כנגדה תביעות משפטיות וכיוצ"ב .כך גם מקובל בארה"ב.

נושאים שהינם בידיעת הנהלת החברה, יגיעו  לידיעת פרקליטה רק ביוזמתה.  גם אם יסייג  עורך הדין את הצהרותיו במילים  "למיטב ידיעתי לא ידוע לי וכו'..." , עדיין עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה  האם בוצעה בדיקה או שמא הייתה אי הידיעה  בגדר "עצימת  עיניים" .

התניית השלמת העסקה בקבלת הצהרות גורפות מצד עו"ד החברה שאינו בעצם צד לעסקה, אינה הוגנת לדעתי, ומהווה ניצול לרעה של  מצוקת החברה.

ניתן להעריך כי לו ניתן  היה  להעביר בחזרה  את הסיכון לפרקליטי המשקיעים, היו אלו נמנעים בד"כ  מלתת ללקוחותיהם חוות דעת  משפטיות הכוללות הצהרות לגבי עניינים  שלא  עלו באופן חד משמעי  בבדיקת הנאותות שערכו לחברה.

1.3.03

 


* עו"ד משה כאהן מתמחה בתחומי המשפטי העסקי. הוא מוסמך לעריכת דין בישראל ובארה"ב ובעל משרד עורכי דין בת"א.  
   www.This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.