צפה עכשיו בהרצאה: "דיני עבודה - הגברת הנטל על מעסיקים"
מכורסת המנהל לספסל הנאשמים, עו"ד משה כאהן
(פורסם ב"מעריב עסקים")
בשקט, ומבלי שמוקדשת לכך תשומת הלב הציבורית הנאותה, הולכת ומתגבשת בישראל מציאות חדשה בתחום יחסי העבודה, אשר מפירה את האיזון העדין שהיה קיים מקדמת דנא, בין המעסיקים לעובדים. מדובר במהפכה של ממש אשר תשפיע בקרוב על התנהלותם של כלל המעסיקים במשק.
בשנים האחרונות, הינו עדים לתהליך של חקיקה חדשה ועניפה ביותר בתחום דיני העבודה. לצד ההגנה הראויה אשר מעניקים החוקים החדשים לאוכלוסיות העובדים החלשות, בולטת בחקיקה זו, מגמה של הטלת נטל בלתי סביר ובלתי מוצדק על המעסיקים, ועל המשתמשים בשירותיהם של קבלני שירותים. נראה לפעמים כי ברצונו להגן על העובד, נוהג המחוקק כאילו העובד הינו תינוק חסר דעת הזקוק להשגחה והגנה מתמדת ופטרנליסטית, בעוד שהמעביד הינו שודד אכזר ונצלן, המנסה לעשוק את עובדיו חסרי הישע. ברור שבפועל הדברים שונים לחלוטין.
תהליך חקיקה זה הגיע לשיאו, בחקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, אשר התקבל לאחרונה בכנסת.
החוק יאפשר, בין היתר, למפקחים מטעם משרד התמ"ת להטיל על מעבידים, החשודים בהפרת חוקי העבודה, עיצומים כספיים. בנוסף להטלת העיצום הכספי, רשימת המעבידים מפרי החוק, תפורסם על "עמוד הקלון" באתר האינטרנט של משרד התמ"ת, והכל מבלי שעניינו של המעביד נדון כלל בפני ערכאה שיפוטית, אלא על סמך החלטה של מפקח מטעם משרד התמ"ת.
אם לא די בכך, החוק החדש אף מרחיק לכת וקובע שהטלת העיצום הכספי לא תפטור את המעביד מהסיכון שיועמד בעתיד לדין פלילי בגין אותה העבירה.
החוק החדש גם הופך מזמיני שירותים מחברות נקיון, אבטחה והסעדה, לאחראים לקיום חובות הקבלן- מעניק השירות, כלפי עובדיו.
המצב החדש שנוצר הינו שעבירה על מרבית הוראות חוקי העבודה מהווה עבירה פלילית – מצד החברות המעסיקות ולעיתים גם מצד מנהליהן.
במסגרת ההסכם שבין האוצר להסתדרות, הוסכם לאחרונה על תוספת של 120 פקחים למשרד התמ"ת. פקחים אלו יתווספו לכח האדם הקיים במשרד התמ"ת, המבצע כיום את הביקורות לאכיפת חוקי העבודה במקומות העבודה, לעיתים קרובות ללא הודעה מראש.
עינינו הרואות, הפליליזציה ההולכת וגוברת של חוקי העבודה, הופכת את המעסיקים ומנהליהם לעבריינים בכח. עקרונות יסוד כגון: חופש ההתקשרות החוזית וחזקת החפות, נדחים בפני עקרון ההגנה על זכויות העובד.
כיצד יתכן שבעל עסק קטן שלא שילם לעובדיו בזמן את המגיע להם, עקב מצוקה כלכלית אליה נקלע , יועמד לדין פלילי, ייענש במלוא חומרת הדין או במקרה הטוב, ישלם קנס גבוה ויועמד מול עמוד הקלון הציבורי, בעוד טייקון שלא שילם חובות של מיליארדים למחזיקי האג"ח של החברה שבשליטתו, יופטר מכך?
לאחרונה פורסם שמשרד התמ"ת הגיש כתב אישום כנגד חברה, בטענה שהחברה התנכלה לעובדת שהתלוננה על פגיעה בתנאיה. לטענת החברה העובדת פוטרה כחלק מתהליך התייעלות.
האם ראוי היה לברר מחלוקת כזו בהליך פלילי? האם איננו הופכים אנשים נורמטיביים למפירי חוק ולעבריינים, ללא הצדקה?
האם אין בכך משום עידוד לעובדים העומדים בפני פיטורים, להגיש תלונות כנגד מעסיקיהם ובכך לרכוש להם "חסינות" מפני פיטורים.
דומה שאת הנעשה אין להשיב. החקיקה קיימת והיא לא תשונה במהרה.
מה שנותר לעשות, הוא להיערך בהקדם האפשרי לכניסתו לתוקף של החוק החדש ולקוות, כי גורמי האכיפה במשרד התמ"ת, יגלו שיקול דעת ומידתיות בהפעלת אמצעי האכיפה החדשים שיעמדו לרשותם ושמערכת המשפט לא תמהר למצות את הדין עם "העבריינים" החדשים.
מאי 2012
*עו"ד משה כאהן מתמחה בתחומי המשפט העסקי. הוא מוסמך לעריכת דין בישראל ובארה"ב ובעל משרד עורכי דין בת"א. www.kahn.co.il
