מאת עו״ד משה כאהן | עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026.
בוררות היא דרך מקובלת ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. צדדים להסכם רשאים לקבוע כי סכסוך שהתגלע ביניהם, או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, יוכרע על ידי בורר במקום במסגרת הליך משפטי רגיל.
הליך הבוררות עשוי להציע יתרונות משמעותיים, ובהם האפשרות לבחור בורר בעל ידע מקצועי בתחום הרלוונטי, לנהל את ההליך בדיסקרטיות ולעיתים להגיע להכרעה מהירה ויעילה יותר מזו המתקבלת בבית המשפט.
אחד המאפיינים המרכזיים של הליך הבוררות הוא עקרון הסופיות. בניגוד לפסק דין של בית משפט, פסק בורר אינו ניתן באופן אוטומטי לערעור רגיל. לכן, כאשר אחד הצדדים סבור כי נפלה טעות בפסק הבוררות, יש לבחון מהו המסלול המשפטי שעומד לרשותו.
האם ניתן לערער על פסק בורר? מתי אפשר לבקש את ביטולו? ומה ההבדל בין ערעור על פסק בוררות לבין בקשה לביטול פסק בורר?
התשובה תלויה בין היתר בהוראות הסכם הבוררות, במנגנון שעליו הסכימו הצדדים ובהוראות הדין החלות על ההליך.
מה ההבדל בין ערעור על פסק בוררות לבין בקשה לביטול פסק בורר?
חשוב להבחין בין שני הליכים משפטיים שונים: ערעור על פסק בוררות ובקשה לביטול פסק בורר.
ערעור הוא הליך שבמסגרתו מתבקשת ערכאה נוספת לבחון את ההכרעה שניתנה ולבדוק אם נפלה בה טעות המצדיקה את שינויה.
בקשה לביטול פסק בורר, לעומת זאת, אינה ערעור על תוכן ההכרעה. במסגרת בקשת ביטול, בית המשפט אינו אמור לדון מחדש במחלוקת, לשקול מחדש את הראיות או להחליף את שיקול דעתו של הבורר בשיקול דעתו שלו.
בית המשפט רשאי להתערב בפסק הבוררות רק אם מתקיימת אחת מעילות הביטול המוגדרות בחוק הבוררות, תשכ"ח–1968.
לכן, עצם העובדה שאחד הצדדים אינו שבע רצון מהתוצאה, סבור שהבורר טעה או מאמין שבית המשפט היה מגיע למסקנה אחרת, אינה מספיקה כשלעצמה לצורך ביטול פסק הבוררות.
באילו מקרים ניתן לבטל פסק בורר?
סעיף 24 לחוק הבוררות קובע רשימה סגורה של עילות שבגינן רשאי בית המשפט לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, לתקנו, להשלימו או להחזירו לבורר.
בין היתר, ניתן לבקש את ביטולו של פסק בורר במקרים הבאים:
- לא היה הסכם בוררות בר־תוקף.
- הפסק ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין.
- הבורר פעל ללא סמכות או חרג מהסמכויות שניתנו לו בהסכם הבוררות.
- לא ניתנה לאחד הצדדים הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו או להביא את ראיותיו.
- הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.
- הבורר לא נתן נימוקים לפסק, אף שהסכם הבוררות חייב אותו לנמק.
- הפסק ניתן לאחר שחלפה התקופה שנקבעה למתן פסק הבוררות.
- תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.
- קיימת עילה שלפיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור.
אחת מעילות הביטול הרלוונטיות היא זו הקבועה בסעיף 24(7) לחוק הבוררות. עילה זו עשויה לחול כאשר הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין, אך הבורר לא עשה כן.
עם זאת, יש להבחין בין מצב שבו הבורר לא פסק בהתאם לדין לבין מצב שבו אחד הצדדים סבור שהבורר יישם את הדין באופן שגוי.
לא כל טעות משפטית תוביל לביטול פסק בורר. בדרך כלל, אין די בטענה שהבורר שגה בפרשנות הוראת דין מסוימת או הגיע לתוצאה משפטית שאחד הצדדים אינו מסכים עמה.
בקשת ביטול אינה מיועדת לשמש כערעור במסווה. בית המשפט נוטה לפרש את עילות הביטול בצמצום, בין היתר מתוך רצון לשמור על עצמאות מוסד הבוררות ועל סופיות ההכרעה.
האם קיימת זכות אוטומטית לערער על פסק בורר?
לא. פסק בורר אינו ניתן לערעור אוטומטי כמו פסק דין רגיל של בית משפט.
כדי שניתן יהיה לערער על פסק הבוררות לגופו, על הצדדים להסכים מראש ובאופן מפורש על מנגנון ערעור.
בשנת 2008 תוקן חוק הבוררות ונוספו לו שני מסלולים אפשריים לערעור על פסק בורר:
- ערעור לפני בורר, בהתאם לסעיף 21א לחוק הבוררות.
- ערעור ברשות לבית המשפט, בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות.
המסלולים אינם חלים באופן אוטומטי. אם הצדדים לא קבעו בהסכם הבוררות מנגנון ערעור ברור, ברירת המחדל היא שהפסק אינו ניתן לערעור לגופו, וניתן לתקוף אותו רק באמצעות בקשת ביטול על פי אחת העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק.
חשוב להדגיש כי הוראה כללית שלפיה הבורר יפסוק בהתאם לדין אינה בהכרח מספיקה כדי ליצור זכות ערעור. יש לקבוע במפורש אם הערעור יישמע לפני בורר בערעור או אם ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט.
ערעור לפני בורר לפי סעיף 21א לחוק הבוררות
סעיף 21א לחוק הבוררות מאפשר לצדדים להסכים כי פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור לפני בורר בערעור.
במקרה כזה, הערעור אינו מוגש לבית המשפט, אלא לבורר נוסף או להרכב בוררים שנבחרו לצורך שמיעת הערעור, בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם הבוררות.
כדי לבחור במסלול זה, על הצדדים לקבוע מראש בהסכם כי פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור לפני בורר.
כאשר נבחר מסלול ערעור זה, על הבורר שנתן את הפסק הראשון לנמק את פסקו. על הליך הערעור חלות הוראות התוספת השנייה לחוק הבוררות, אלא אם הצדדים קבעו אחרת.
מהו המועד להגשת ערעור לפני בורר?
כברירת מחדל, ערעור לפני בורר יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו פסק הבוררות הומצא לצדדים או מהיום שבו מונה הבורר בערעור, לפי המאוחר.
עם זאת, הצדדים רשאים לקבוע בהסכם הבוררות מועדים והוראות אחרות.
בשל המועדים הקצרים, מומלץ לבחון את האפשרויות המשפטיות מיד לאחר קבלת פסק הבוררות ולא להמתין עד סמוך לתום התקופה.
מה ניתן לטעון בערעור לפני בורר?
היקף הערעור תלוי במידה רבה בנוסח הסכם הבוררות.
הצדדים יכולים לקבוע כי הערעור יוגבל לשאלות משפטיות בלבד, אך הם יכולים גם לקבוע מנגנון רחב יותר שיאפשר לבורר בערעור לבחון טענות נוספות.
ככלל, הבורר בערעור מכריע על יסוד החומר שהיה לפני הבורר הראשון ועל יסוד כתבי הטענות והסיכומים שהגישו הצדדים. בדרך כלל לא יישמעו במסגרת הערעור עדים חדשים, אלא אם נקבע אחרת או התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.
מהן ההשלכות של בחירה בערעור לפני בורר?
לבחירה במסלול של ערעור לפני בורר יש השלכות משמעותיות.
כאשר הצדדים קבעו מנגנון ערעור לפי סעיף 21א:
- לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט לפי סעיף 29ב.
- האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול הפסק מצטמצמת באופן משמעותי, בהתאם להסדר שנקבע בחוק למסלול זה.
- ההליך עשוי להתארך ולכלול עלויות נוספות, בשל הצורך בניהול הליך ערעור נוסף.
מצד שני, ערעור לפני בורר עשוי להעניק לצדדים אפשרות רחבה ומעשית יותר לבדוק את ההכרעה, במיוחד כאשר מדובר בסכסוך מורכב המחייב מומחיות מקצועית מיוחדת.
ערעור ברשות לבית המשפט לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות
המסלול השני לערעור נקבע בסעיף 29ב לחוק הבוררות.
לפי סעיף זה, צדדים להסכם בוררות שהתנו כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין רשאים להסכים שפסק הבוררות יהיה ניתן לערעור ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין.
גם כאשר נכללה בהסכם הבוררות הוראת ערעור לפי סעיף 29ב, אין מדובר בערעור בזכות. הצד המבקש לערער צריך לקבל תחילה את רשות בית המשפט.
מהם התנאים המקדמיים לערעור לבית המשפט?
כדי שמסלול הערעור לפי סעיף 29ב יחול, יש לעמוד במספר תנאים:
- הצדדים קבעו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין.
- הצדדים הסכימו במפורש כי פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור ברשות בית המשפט.
- ישיבות הבוררות תועדו בפרוטוקול.
- הבורר נימק את פסק הבוררות.
בהיעדר הסכמה מפורשת וברורה על מנגנון הערעור, בית המשפט עשוי לקבוע כי הצדדים לא התכוונו להקנות זכות להגיש בקשת רשות ערעור.
מתי תינתן רשות לערער על פסק בוררות?
גם אם התנאים המקדמיים מתקיימים, על המבקש להוכיח שלושה תנאים מצטברים:
- בפסק הבוררות נפלה טעות יסודית.
- הטעות היא טעות ביישום הדין.
- הטעות עלולה לגרום לעיוות דין.
אין די בכך שנפלה בפסק טעות כלשהי. גם טעות משפטית אינה בהכרח מספיקה.
הטעות צריכה להיות יסודית, להתייחס ליישום הדין ולהיות בעלת משמעות ממשית עד כדי אפשרות לגרימת עיוות דין.
בית המשפט אינו בוחן אם פסק הבורר מושלם או אם שופט אחר היה מגיע לתוצאה שונה. המבחן הוא אם מדובר בטעות משפטית מהותית העומדת בתנאים המחמירים שקובע החוק.
פרשת אבישר: מתי טעות אינה נחשבת לטעות ביישום הדין?
שאלת פרשנותו של סעיף 29ב נדונה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א 6649/10, עו"ד יצחק אבישר נ' עו"ד שרונה גונן.
באותו מקרה התקשרו שני עורכי דין בהסכם שיתוף פעולה. במסגרת ההסכם הועברו תיקים לטיפול משותף ונקבעה חלוקה של שכר הטרחה. הצדדים הסכימו כי מחלוקות בנושא ההתחשבנות ביניהם יוכרעו בבוררות וכי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות.
לאחר שניתן פסק הבורר טען אחד הצדדים כי הבורר הסתמך על הערכה שהציגה המשיבה, מבלי לבדוק אותה באופן מספק ומבלי שניתנה לו אפשרות להציג הערכה נגדית.
בית המשפט המחוזי דחה את הטענות וקבע כי לא נפלה טעות ביישום הדין, ובוודאי שלא טעות יסודית העלולה לגרום לעיוות דין.
בית המשפט העליון חזר והבהיר כי לצורך קבלת רשות ערעור לפי סעיף 29ב צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: טעות יסודית, שעניינה ביישום הדין ושיש בה כדי לגרום לעיוות דין.
באותו מקרה נקבע כי הטענות שהועלו עסקו בעיקר באופן שבו הבורר העריך את הראיות ובמשקל שנתן להן. מדובר היה בטענות עובדתיות או ראייתיות, ולא בטעות ביישום הדין.
פסק הדין מדגיש כי ערעור לפי סעיף 29ב אינו נועד לאפשר לבית המשפט לבחון מחדש את כלל הראיות, להעריך מחדש את מהימנות הצדדים או להתערב בקביעות עובדתיות של הבורר.
הפסיקה המאוחרת: רשות ערעור על פסק בורר ניתנת במשורה
גם בפסיקה שניתנה לאחר פרשת אבישר המשיכו בתי המשפט להדגיש כי סעיף 29ב אינו יוצר מסלול של ערעור רגיל על פסק בוררות.
ברע"א 1242/15, אדלר נ' קיבוץ אייל, הודגש כי האפשרות לערער לבית המשפט לפי סעיף 29ב היא אפשרות מוגבלת. לא כל טעות משפטית, ולא כל מחלוקת בנוגע לפרשנות הדין, מצדיקות מתן רשות ערעור.
העובדה שבית המשפט היה עשוי לפרש הסכם באופן אחר או להגיע לתוצאה שונה אינה מספיקה. נדרשת טעות יסודית ביישום הדין, שיש בה כדי לגרום לעיוות דין.
בפסיקה הודגש גם כי ברירת המחדל של הליך בוררות היא הליך חד־שלבי. צדדים המעוניינים לחרוג מעיקרון הסופיות וליצור מנגנון ערעור צריכים לקבוע זאת בהוראה חוזית ברורה, מפורשת ופוזיטיבית.
לכן, צד המבקש לערער לפי סעיף 29ב צריך להצביע באופן מדויק על הוראת הדין שלטענתו יושמה באופן שגוי, להסביר מדוע מדובר בטעות יסודית ולהראות כיצד היא עלולה לגרום לעיוות דין.
טענה כללית שלפיה הבורר "טעה" או "לא נתן משקל מספיק לראיה מסוימת" אינה מספיקה.
מה קורה אם מוגש ערעור לפי סעיף 29ב?
כאשר הוגש הליך לפי סעיף 29ב, ככלל אין מקום לניהול מקביל של בקשה נפרדת לביטול פסק הבוררות, והטענות הרלוונטיות אמורות להתברר במסגרת ההליך המתאים.
עם זאת, הצדדים רשאים להעלות במסגרת הליך הערעור גם טענות המבוססות על עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות.
הסדר זה נועד למנוע ניהול מקביל של שני הליכים שונים ביחס לאותו פסק בוררות.
האם עדיף לקבוע ערעור לפני בורר או ערעור לבית המשפט?
אין תשובה אחידה המתאימה לכל הסכם ולכל סכסוך.
הבחירה בין מנגנוני הערעור תלויה בין היתר במורכבות העסקה, באופי היחסים בין הצדדים, בהיקף הכספי של המחלוקת, בתחום המקצועי שבו עוסק הסכסוך ובמידת החשיבות שהצדדים מייחסים לסופיות ההכרעה.
ערעור לפני בורר עשוי לאפשר ביקורת רחבה וגמישה יותר. הצדדים יכולים לבחור מראש בורר בערעור בעל ידע מקצועי מתאים ולקבוע בהסכם את היקף סמכותו.
לעומת זאת, ערעור לפי סעיף 29ב מאפשר פנייה לבית המשפט, אך מדובר במסלול מצומצם המחייב קבלת רשות והוכחת טעות יסודית ביישום הדין העלולה לגרום לעיוות דין.
כאשר הצדדים מעוניינים לשמור על אפשרות ממשית לבחון טעויות משפטיות, עובדתיות או מקצועיות, ניתן לשקול מנגנון ערעור לפני בורר.
כאשר המטרה היא לשמור על הליך קצר, יעיל וסופי, ייתכן שהצדדים יעדיפו שלא לקבוע זכות ערעור כלל ולהותיר רק את האפשרות להגיש בקשת ביטול בעילות המצומצמות שבחוק.
יש להביא בחשבון כי כל מנגנון ערעור עלול להאריך את ההליך, להגדיל את העלויות ולצמצם חלק מיתרונות הבוררות.
החשיבות של ניסוח הסכם הבוררות
השאלה אם ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות נקבעת במידה רבה כבר בעת ניסוח תניית הבוררות.
הסכם שאינו כולל התייחסות ברורה למנגנון ערעור עלול להוביל למסקנה שפסק הבוררות סופי ואינו ניתן לערעור לגופו.
כאשר הצדדים מעוניינים לשמור על אפשרות ערעור, מומלץ להסדיר מראש בין היתר:
- האם הערעור יישמע לפני בורר בערעור או בבית המשפט.
- כיצד ייבחר הבורר בערעור.
- האם הערעור יוגבל לשאלות משפטיות.
- האם ניתן יהיה לערער גם על קביעות עובדתיות או מקצועיות.
- מהם המועדים להגשת הערעור ולהגשת תשובה.
- האם ניתן יהיה להציג ראיות חדשות.
- כיצד יתועדו ישיבות הבוררות.
- האם הבורר יהיה חייב לנמק את פסקו.
- מי יישא בעלויות הליך הערעור.
- האם ביצוע פסק הבוררות יעוכב עד להכרעה בערעור.
ניסוח מדויק וברור עשוי למנוע מחלוקות נוספות לאחר מתן הפסק ולהבטיח שמנגנון הערעור ישקף את כוונתם האמיתית של הצדדים.
מהם המועדים להגשת בקשה לביטול פסק בורר או ערעור?
הליכים לתקיפת פסק בוררות כפופים למועדים קצרים.
ככלל, בקשה לביטול פסק בורר לפי חוק הבוררות תוגש בתוך 45 ימים מהמועד הרלוונטי הקבוע בחוק.
כאשר הוגשה לבורר בקשה לתקן, להשלים או להבהיר את הפסק, עשוי הדבר להשפיע על המועד להגשת בקשת הביטול.
ערעור לפני בורר לפי סעיף 21א יוגש, כברירת מחדל, בתוך 30 ימים מהמועד הקבוע בתוספת השנייה לחוק, אלא אם הצדדים קבעו אחרת בהסכם הבוררות.
המועדים עשויים להיות מושפעים מנסיבותיו של כל מקרה, ממועד המצאת הפסק ומהוראות הסכם הבוררות. לכן, כאשר נשקלת אפשרות לתקוף פסק בורר, חשוב לבדוק את המועדים ללא דיחוי.
איחור בהגשת ההליך עלול להביא לדחייתו מבלי שטענות הצד ייבחנו לגופן.
בוררות מסחרית בין־לאומית: הדין השתנה בשנת 2024
בשנת 2024 נכנס לתוקף חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ"ד–2024.
החוק החדש מבוסס על חוק המודל של ועדת האומות המאוחדות למשפט בין־לאומי מסחרי, UNCITRAL, והוא נועד להסדיר הליכי בוררות מסחריים בעלי מאפיינים בין־לאומיים.
החוק עשוי לחול, בין היתר, כאשר מקומות העסקים של הצדדים נמצאים במדינות שונות, כאשר מושב הבוררות נמצא מחוץ למדינה שבה פועלים הצדדים, כאשר חלק מהותי מההתחייבויות אמור להתבצע במדינה אחרת או כאשר הצדדים הסכימו שהבוררות קשורה ליותר מתחום שיפוט אחד.
כאשר חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית חל, הוא מסדיר את ההליך בהתאם להוראותיו, ויש לבחון בכל מקרה את היחס בינו לבין דיני הבוררות הכלליים ולהוראות רלוונטיות נוספות.
האם ניתן לערער על פסק בוררות מסחרית בין־לאומית?
חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית אינו כולל מסלול מקביל לערעור לבית המשפט לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות הרגיל.
הדרך המרכזית להתנגד לפסק בוררות מסחרית בין־לאומית היא הגשת בקשה לביטול הפסק בהתאם לעילות המוגדרות בחוק.
העילות כוללות, בין היתר:
- פגם בתוקף הסכם הבוררות.
- אי־מתן אפשרות נאותה לאחד הצדדים לטעון את טענותיו.
- חריגה של הפסק מגדר הסכסוך שנמסר לבוררות.
- פגם בהרכב הבוררים או באופן ניהול ההליך.
- עניין שאינו ניתן להכרעה בבוררות לפי הדין הישראלי.
- פגיעה בתקנת הציבור של ישראל.
בקשה לביטול פסק בוררות לפי חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית תוגש, ככלל, בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל המבקש את הפסק, בכפוף להוראות החוק הנוגעות לתיקון, לפרשנות או להשלמה של פסק הבוררות.
לפני שמגישים בקשה לביטול או בוחנים אפשרות לערער, יש לברר תחילה אם מדובר בבוררות מקומית הכפופה לחוק הבוררות משנת 1968 או בבוררות מסחרית בין־לאומית הכפופה לחוק משנת 2024.
סיכום: לא כל טעות מאפשרת לערער על פסק בוררות
פסק בורר אינו ניתן לערעור רגיל רק משום שאחד הצדדים אינו מרוצה מהתוצאה.
בבוררות מקומית קיימים שלושה מסלולים עיקריים שבאמצעותם ניתן לתקוף את פסק הבוררות:
- בקשה לביטול פסק בורר בהתאם לאחת העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות.
- ערעור לפני בורר, אם הצדדים קבעו מנגנון כזה בהתאם לסעיף 21א.
- ערעור ברשות לבית המשפט לפי סעיף 29ב, אם הצדדים הסכימו לכך מראש ואם נפלה בפסק טעות יסודית ביישום הדין העלולה לגרום לעיוות דין.
מהפסיקה עולה כי גם כאשר הצדדים הסכימו על אפשרות לערער לבית המשפט, רשות הערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה.
טענות הנוגעות למשקל הראיות, לקביעות עובדתיות, למהימנות עדים או לכך שהבורר יכול היה להגיע לתוצאה אחרת אינן הופכות בהכרח לטעות יסודית ביישום הדין.
הדרך הטובה ביותר לצמצם מחלוקות היא להתייחס למנגנון הערעור כבר בעת ניסוח הסכם הבוררות. יש להחליט אם הצדדים מעוניינים בהכרעה מהירה וסופית או בשמירת האפשרות לביקורת נוספת, ולנסח את תניית הבוררות בהתאם.
בכל מקרה שבו נשקלת אפשרות לערער על פסק בוררות או לבקש את ביטולו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בהקדם, בין היתר בשל ההבדלים בין מסלולי ההשגה והמועדים הקצרים הקבועים בדין.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית של הסכם הבוררות, פסק הבוררות ונסיבות המקרה.
על כותב המאמר
עו״ד משה כאהן עומד בראש משרד עורכי דין בתל אביב המתמחה במשפט עסקי ומסחרי, דיני חברות, ליטיגציה מסחרית, עסקים משפחתיים, ירושה ועיזבון, חברות הייטק, דיני עבודה וייצוג בהליכים משפטיים ובבוררויות.
עו״ד כאהן משמש כבורר בסכסוכים עסקיים ומסחריים. הוא מחבר הספר “סכסוכי שותפים בעולם העסקי”, חבר בוועדת התאגידים של לשכת עורכי הדין, ייסד ועמד בראש המרכז לגישור בין עורכי דין מטעם המוסד הארצי לגישור שליד לשכת עורכי הדין, ומשמש כרכז אקדמי ומרצה בקורסים בתחומי עסקים, משפט, משפחה ודיני עבודה למנהלים במרכז למשפט מסחרי באוניברסיטת בר־אילן.
