רכישת חברות

> מה צריך לקחת בחשבון בעת רכישת חברה?
> מתי רוכשים חברה?
> ממה צריך להיזהר?

רכישת חברה על ידי חברה אחרת היא דרך נפוצה לצמיחה של חברות.
אנחנו שומעים כל הזמן על חברות שגדלות ע"י רכישת חברות אחרות: טבע, מיקרוסופט, פייסבוק, גוגל, שטראוס, עלית, ועוד.

לצפייה בסרטון בנושא - לחץ כאן



כאשר חברה רוכשת חברה מתחרה או חברה שהיא בתחום מקביל,
היא גדלה באופן מהיר ועל ידי כך יכולה להשיג כמה מטרות באותו הזמן:

•    הגדלת מאגר הלקוחות - על ידי בליעת הלקוחות של החברה הנרכשת.
•    ביטול מתחרים - על ידי רכישת חברה מתחרה וביטול קיומה העצמאי בשוק.
•    הגדלת סל המוצרים - דוגמה מצוינת היא המיזוג ההיסטורי של שטראוס ועלית, כך שטראוס חדרה לשוק הממתקים והקפה.
•    יתרון לגודל - חברה גדולה יותר יכולה לקבל תנאי אשראי טובים יותר וכוח מיקוח רב יותר מול  ספקים ובנקים.
•    רכישת  קניין רוחני - כאשר רוכשים חברה, העסקה כוללת, בדרך כלל, גם את הקניין הרוחני, הפטנטים, סימני המסחר והטכנולוגיה שלה.
•    ניצול הזדמנות עסקית - קניית חברה בקשיים על מנת להבריא אותה ולהרוויח.

כפי שניתן לראות, יש יתרונות רבים לרכישת חברה, ומומלץ לתת את הדעת כשומעים על עסק למכירה בתחום העיסוק של החברה הרוכשת.

סוגי עסקאות

עסקת רכישת מניות
החברה הרוכשת, רוכשת את כל מניות החברה הנרכשת.

עסקת השקעה עם אופציה להשלמת רכישה של מניות החברה הנרכשת בהמשך
החברה הרוכשת קונה אחוז קטן מהמניות, בודקת שהחברה מתנהלת באופן תקין ואז מחליטה אם להפעיל את האופציה שניתנה לה בחוזה (קצובה בזמן) ורוכשת את כל החברה.

עסקה של העברת פעילות
החברה הרוכשת לא קונה את המניות של החברה הנרכשת, אלא רק את הפעילות של החברה הנרכשת, וממזגת אותה בתוך החברה הרוכשת. בכלל זה החברה רוכשת בין היתר: נכסים, חוזים, רישיונות וקניין רוחני. כמו כן, בתהליך זה בדרך כלל יועברו עובדי החברה הנרכשת לחברה הרוכשת.

מיזוג

•    חברה ב' וחברה א' מתמזגות לתוך חברה א' (הגדולה) וחברה ב' חדלה מלהתקיים.
•    שתי החברות א' ו- ב' מעבירות את פעילותן לחברה ג'.

חברה א' קונה את חברה ב' ושתיהן ממשיכות להתקיים. ההנהלה של חברה א' מנהלת את שתי החברות.

השלבים בעסקה לרכישת חברה

1.    זיכרון דברים.
2.    בדיקת נאותות (Due Diligence).
3.    ניסוח הסכם הרכישה (לעיתים קרובות במהלך בדיקת הנאותות).
4.    חתימה.
5.    השגת מימון, אישורים רגולטורים והסכמה של צדדים שלישיים.
6.    Closing
7.    העברת השליטה וסיום העסקה.

זיכרון דברים

מכונה באנגלית: Term Sheet, Memorandum of understanding או Letter of intent.

מסמך קצר שמכיל את התנאים העיקריים של העסקה: מחיר, משך השלמת העסקהומה היא כוללת. לרוב יירשם בסוף המסמך כי העסקה אינה מחייבת. עם זאת, החברה הנרכשת לא תוכל להעלות את המחיר. בדרך כלל, ניתן יהיה רק להפחית את המחיר אם יתגלו אי-אלו דברים בבדיקת הנאותות ע״י החברה הרוכשת.

בדיקת נאותות – Due Diligence

רב העסקאות הן עסקאות של רכישת מניות, בהן החברה הרוכשת לוקחת אחריות על החברה הנרכשת, על כל המשתמע מכך, לרבות ״השלדים שבארון״ החברה הנרכשת. לכן,  על החברה הרוכשת לדעת בדיוק מה היא קונה.

מצב זה אינו דומה לרכישת מניות רגילה בשוק ההון. כאשר מניותיה של חברה מונפקות בבורסה, הדוחות הכספיים שלה מתפרסמים ומצבה הכלכלי הוא מידע ציבורי. כאשר נרכשת חברה פרטית, לחברה הרוכשת אין כל מידע על החברה הנרכשת. לכן, לשלב בדיקת הנאותות יש חשיבות מהותית ואי הקפדה עליו טומנת בחובה סיכונים עתידיים רבים.

במהלך הבדיקה נציגי החברה רוכשת,  בודקים כמות גדולה של מסמכים, נפגשים עם אנשי מפתח בחברה הנרכשת, לקוחות, ספקים, כאשר הכל נעשה בהסכמה ובחשאיות. לעיתים, חלק מבדיקות אלו מתבצע בחו״ל. בשלב בדיקות הנאותות, מנסים להבין את טיב היחסים של החברה הנרכשת עם גורמים שונים ואת היקף הכנסותיה. במקביל, עורכים בדיקה כלכלית, בדיקה חשבונאית ובדיקה משפטית.

בדיקת נאותות כלכלית - האם המחיר שהחברה המוכרת דורשת הוא מחיר סביר. בדיקה זו כוללת בחינת שווי השוק של החברה הנרכשת. אין מדובר בבדיקה פשוטה, שכן אם מדובר בחברה פרטית, הרי שהיא אינה נסחרת בבורסה והנתונים הכספיים שלה אינם גלויים לציבור.

בדיקת נאותות משפטית - עורכי הדין של החברה הרוכשת מפנים רשימת שאלות לעורכי הדין של החברה הנרכשת, ובודקים בין היתר את הנושאים הבאים:

-    הון מניות ואחזקות: מה שרשום ברשם החברות הוא הצהרתי בלבד. מה שקובע, הוא מה שכתוב בספרי החברה.
-    נכסים שבבעלות החברה ושעבודים.
-    הסכמים.
-    הלוואות.
-    ערבויות לחברות אחרות.
-    חשיפה לתביעות: מכתבי התראה, הליכים כנגד החברה, מקרים בהם החברה תובעת ויש תביעה שכנגד.
-    עובדים: ההסכמים הקיימים עם העובדים של החברה הנרכשת - מה הובטח בהם, אלו הסכמים קיבוציים חלים? האם העובדים מאוגדים? לשאלות אלו יש לעיתים השפעה קריטית על העסקה, אין רכישת חברה עם עובדים מאוגדים דומה לרכישת חברה שעובדיה אינם מאוגדים.
-    חשבונות בנק.
-    רישיונות והיתרים.

בדיקת נאותות חשבונאית - בדיקת דוחות חשבונאים, הפרשות, חובות.

בדיקת נאותות של קניין רוחני - האם הפטנטים או סימני המסחר  של החברה הנרכשת אכן רשומים על שמה ולא תקפו אותם?

מהו היקף הגילוי בו מחוייבת החברה הנרכשת?

על החברה הנרכשת ובעלי מניותיה חלה חובה חוקית לפעול בתום לב ולהסגיר כל עובדה שרוכש סביר צריך לדעת, והיא חשופה לתביעה אם לא תעשה כן. לקונה לא כדאי להסתמך רק על זכות התביעה,  שכן לא ניתן לצפות מה יהיה מצבה הכלכלי של החברה הנרכשת ולא בטוח שניתן יהיה לקבל ממנה את הפיצוי.

רכיבי הסכם המכר

-    מצגים והתחייבויות
-    מצגי החברה הנרכשת: החברה הנרכשת מתחייבת בהסכם להצהיר עובדות שהן למעשה דומות למה שנבדק בבדיקת נאותות. ההבדל הוא שהפעם זה במסגרת התחייבות חוזית, הכוללת גם התחייבות כללית להצהיר על כל עובדה שרוכש סביר צריך לדעת.
-    הסדרים לגבי התקופה שבין מועד חתימת ההסכם למועד ביצוע ההסכם: על החברה הנרכשת ליידע את החברה הרוכשת בדבר כל שינוי שקורה בתקופה זו... לדוגמה: תביעה חדשה או כל שינוי מהותי במצבה של החברה הנרכשת.
-    מצגי החברה הרוכשת:  החברה הרוכשת מחויבת להצהיר שהיא בדקה את מצב החברה, שיש לה אמצעי רכישה מספיקים, ושהיא מתחייבת לשחרר את המוכר מהערבויותיו עבור החברה הנרכשת.
-    הצהרת עובדי החברה הנרכשת: העובדים חותמים שוויתרו על זכותם להתפטר (משום שבדרך כלל תקום להם עילה להתפטר בדין מפוטר) והם מעוניינים להמשיך לעבוד בחברה הרוכשת תוך שמירת זכויותיהם ותנאיהם.הסדרים למעבר:  במסגרת ההסכם מוגדר ״המועד הקובע״ אותו המועד שבו החברה תתחיל לפעול בהסדר החדש.
-    התשלום ודרך ביצועו.
-    אחריות החברה הנרכשת לאחר המכירה:
-    אחריות למצגים: כל מצג אשר נתגלה כלא נכון יוצר עילת תביעה.
-    אחריות לכל תביעה שעילתה נוצרה לפני המועד הקובע.
-    לעיתים נדרשים בטחונות מהמוכר לגבי תביעות עתידיות שמקורן בעברה של החברה הנרכשת, שכן לא ידוע מה יהיה מצבה הכלכלי של החברה הנרכשת בעתיד.
-    התחייבות לאי-תחרות: המוכר מתחייב לצאת מהתחום ולא להתחרות בחברה הרוכשת במשך מספר שנים.

מעמד העובדים בעסקת מיזוג ורכישה

בעבר היה חשש שברכישה יהיה תהליך "ייעול" ופיטורים של עובדים. הזמנים השתנו וכיום העובדים יועדים שבזכותם החברה נמכרת בערך גבוה. העובדים גם מודעים לכך שעיצומים ירתיעו  את החברה הרוכשת ועשויים לסכל את העסקה. כך, מנסים העובדים להפעיל לחצים על החברה הנרכשת בדרישה למענק בגין העסקה.

עד כמה צריך לשתף את העובדים בעסקה?

הניסיון מראה שאנשי מפתח נמצאים בסוד העניינים כבר מראשיתו של התהליך. מכיוון שבדיקת הנאותות נוגעת להרבה מחלקות, באיזשהו שלב עצם קיומו של התהליך ידלוף גם לנציגי העובדים. מכאן, שיש לשמור על מעטה חשאיות לזמן רב ככל הניתן, ומאידך להתכונן לאפשרות של חשיפת קיומו של המו״מ ע״י נציגי העובדים.

תשלום תמורת הרכישה

•    בד"כ - עסקאות מזומן - עדיפות למוכר.
•    כשהחברה הרוכשת היא חברה ציבורית והיא רוכשת חברת טכנולוגיה, התשלום עשוי להיות במניות של החברה הרוכשת. דרך זו לעיתים יכולה להיות עדיפה על תשלום במזומן, למשל כשמדובר בתשלום במניות של חברה ציבורית או כשמאמינים שלמניות מסויימות ערך עתידי פוטנציאלי.
•    עסקה משולבת: התמורה משולמת בכסף ובמניות.
•    Earn Out: המוכרים מקבלים חלק מהכסף היום וחלק מהכסף ישולם מרווחים עתידיים של החברה הנרכשת. דרך זו מתאימה במקרה שהמוכרים נשארים לעבוד בתוך החברה הנרכשת, והתשלום העתידי מותנה בביצועי החברה הנרכשת.

מהלך של רכישת חברה עשוי לטמון בחובו רווח גדול ופוטנציאל צמיחה עצום, אך ללא בדיקת נאותות ראויה ובחינה מדוקדקת של תנאי העסקה, הוא עלול להסתיים במפח נפש. על כן חשוב לעשות את התהליך הנכון ולדאוג לביטחונות