משרד עו"ד משה כאהן מתל אביב מתמחה בתחומי המשפט העסקי והמסחרי ומציע ללקוחותיו:

משרד עורכי דין משה כאהן

  • שירותים משפטיים איכותיים
  • פתרונות ייחודיים וישימים המותאמים באופן יחודי לצרכי הלקוח
  • ניסיון רב שנים, מסירות ומחויבות
  • שירות אישי, היענות מהירה ונגישות גבוהה
  • ניסיון בינלאומי נרחב

לרשימת תחומי ההתמחות שלנו - לחצו כאן

להמלצות לקוחות - לחצו כאן

למידע נוסף אודות המשרד - לחצו כאן

ליצירת קשר עם המשרד - לחצו כאן

עורכי הדין במשרד עו"ד משה כאהן, עומדים לרשותכם למתן שירותים משפטיים בתחומי המשפט העסקי והמסחרי ובייצוג בהליכים משפטיים ובתביעות מסחריות, בערכאות השונות. 

משרד משה כאהן-עורכי דין, משמש כמשרד הישראלי של Legal Netlink Alliance, רשת בינלאומית של למעלה מ-100 משרדי עורכי דין, הפרושים ברחבי הגלובוס והפועלים בערים מרכזיות בעולם. המשרדים החברים ברשת הינם משרדי עורכי דין מובילים הידועים כבעלי שם ורמה מקצועית גבוהה במדינותיהם והם בעלי נסיון רב בטיפול בצרכים הגוברים והולכים של לקוחות בינלאומיים. עוה"ד במשרדים החברים ברשת Legal Netlink Alliance יעניקו סיוע ושירותים משפטיים אפקטיביים, ברמה מקצועית גבוהה ובעלויות סבירות, בכל עת שיידרשו לכך. החברות ברשת Legal Netlink Alliance מאפשרת לנו להעניק שירותים מגוונים יותר ללקוחות אשר להם עסקים בחו"ל.

מאמרים שאולי יעניינו אותך:

קרא עוד...

כתבה מאת עו"ד משה כאהן, אשר פורסמה באתר TheMarker:
ייצוג מעסיקים ועובדים

       

מאמר מאת עו"ד משה כאהן

רקע
משבר הקורונה משפיע לרעה מבחינה כלכלית על רובם המכריע של העסקים במשק הישראלי. עסקים קטנים כגדולים ואף חברות ענק במשק, מגלים שהם חתומים על הסכמים בהם התקשרו בימים כתיקונם וכעת נראים כבלתי ניתנים ליישום, או לא הגיוניים, מבחינה עסקית וכלכלית. אם אכן יקיימו את אותם ההסכמים, ככתבם וכלשונם, הם עלולים עלול להביא הפסדים ענקיים ואולי אף לפשיטת רגל. האם ניתן להשתחרר מחוזים כאלו, עקב שינוי הנסיבות הקיצוני שהביא עלינו משבר הקורונה?

המצב הנורמטיבי
כידוע, הוראת הדין המתייחסת ספציפית למצבים כגון אלו, הינה "עילת הסיכול" בדיני חוזים המכונה גם "כוח עליון".
לתחולת עילת הסיכול, על פי סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)"), שלושה תנאים מצטברים:
התנאי הראשון:
הפרת החוזה הינה "תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש".
התנאי השני:
המפר "לא יכול היה למנען" .
התנאי השלישי:
"קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים"
עפ"י סעיף 18 הנ"ל, במקרה שמוכח שהתקיימו שלושת התנאים המצטברים לעיל, התוצאה היאכי: "לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".זו התוצאה של השימוש הנכון והמוצלח בעילת הסיכול.

התנאי הראשון, שצריך להתקיים על פי סעיף 18 הנ"ל, על מנת שטענת הסיכול תתקבל, הינו שמדובר אכן באירוע בלתי צפוי, שהמתקשר בהסכם לא יכול היה לצפות אותו בעת חתימת ההסכם. לכאורה, משבר הקורונה הוא כזה.

ברם, הפסיקה צמצמה עד מאד את תחולתה של עילת הסיכול, בעיקר בשל אי התקיימות התנאי הראשון. כך לדוגמא, בתי המשפט בישראל לא הכירו בטענות של סיכול חוזה עקב מלחמות או אינתיפאדות וקבעו פעם אחר פעם, שבישראל, אירועים מסוג זה הינם דווקא אירועים צפויים. הפסיקה אף לא הכירה בפגעי טבע כגורמים המסכלים הסכמים לאספקה של תוצרת חקלאית.

כמעט בכל המקרים בהם ניסו צדדים להשתחרר מחיובים הסכמיים עקב קרות אירועים כלל ארציים, המהווים בדרך כלל "כוח עליון", בתי המשפט בישראל שללו את זכותם לכך.
כאמור לעיל, ברוב המקרים מדובר היה בשימוש באירועים ביטחוניים, דוגמת פרוץ מלחמה או אינתיפאדה, אשר יתכן ואכן צריך לצפות אותם במציאות הגיאופוליטית בו נמצאת מדינת ישראל.

לעומת זאת, משבר הקורונה נגרם עקב מגיפה עולמית, שפגעה במדינה. במהלך כל שנות קיום המדינה, לא היה תקדים לאירוע כזה אשר בעטיו, במשך כששה שבועות, רוב הפעילות העסקית בארץ, הייתה מושבתת. יתכן וניתן לומר כי מדובר במקרה זה שמדובר באירוע שלא ניתן היה לצפות אותו.

בעת כתיבת שורות אלו, איננו יודעים עדיין את היקף ההשפעות הכלכליות של אירוע זה וקשה לחזות האם בסופו של דבר יוכר בפסיקה כ"כוח עליון", אך בנקודת זמן זו, נראה שמדובר במגה אירוע ויתכן ובתי המשפט בישראל יכירו בכך.

התנאי השני שצריך להתקיים על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), על מנת שטענת הסיכול תתקבל, הינו שלא ניתן היה למנוע את הנסיבות הבלתי צפויות. אין ספק שתנאי זה התקיים במשבר הקורונה הנוכחי.

התנאי השלישי שצריך להתקיים על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), על מנת שטענת הסיכול תתקבל, הינו שינוי מהותי של הנסיבות, בעקבות האירוע, עד כדי כך שקיום ההסכם הפך ל"בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו".

בכל מקרה ומקרה,יש לבדוק האם אכן לגבי ההסכם הספציפי שמבקשים להשתחרר ממנו, מדובר בנסיבות כאלו. ויובהר, המבט צריך להיות לטווח ארוך. האם בעקבות משבר הקורונה הפך קיום ההסכם לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי, לא רק לתקופת "הסגר" שבו היו מרבית העסקים בארץ סגורים, אלא גם בהסתכלות רחבה לאחר מכן ולטווח ארוך.
כמו כן, חשוב יהיה להוכיח במקרים כאלו, כי העובדה שקיום ההסכם הפך ל"בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו, נובעת ישירות ממשבר הקורונה.

חשוב לזכור שהוראת סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) הינה דיספוזיטיבית (ניתנת לשינוי בהסכמה) ובתי המשפט בדרך כלל יכבדו התניה שקבעו הצדדים בהסכם, לאי תחולת עילת הסיכול. מאידך, ניתן לטעון במקרים כאלו, שעמידתו הדווקנית של הצד השני על קיום ההסכם, על פי תנאיו המקוריים, למרות שינוי הנסיבות הבלתי צפוי שנובע מנסיבות "כוח עליון" והעובדה שקיום ההסכם הפך לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם, מהווה שימוש שלא בתום לב בזכות הנובעת מחוזה. (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973), שכן הצד הטוען לקיום ההסכם, אינו מתחשב בפגיעה של הצד השני כתוצאה מאותן נסיבות של "כוח עליון".

סיכום
בשלב מוקדם זה, אין עדיין כל פסיקה מנחה של בתי המשפט בישראל, באשר לאפשרות ההכרה במשבר הקורונה, כמניח בסיס לטענת הסיכול בדיני חוזים.
למרות זאת, יש לשאוף להשתחרר מכל הסכם, אשר כתוצאה ישירה ממשבר הקורונה, אינו ניתן עוד ליישום או שיישומו הפך באופן קיצוני לבלתי הגיוני מבחינה כלכלית. ההסתכלות צריכה להיעשות לטווח הארוך ולא ספציפית לתקופת הסגר.

יש לבדוק בהסכם הספציפי שביטולו מתבקש, האם ישנו סעיף הקובע את אי תחולת עילת הסיכול. במידה וקיימת הוראה כזו בהסכם ולא ניתן להשתמש בעילת הסיכול, יתכן וניתן יהיה להשתמש בהוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי).

לפני שמודיעים לצד שכנגד על ביטול ההסכם, יש לברר האם ניתן להציע לצד שכנגד תנאים אחרים, פחות טובים מבחינתו, אשר בהתקיימם ניתן יהיה מבחינתנו, לקיים את ההסכם.
יש לפעול במהירות. הפסיקה קבעה כי מי שממתין וישן על זכויותיו, או מחכה לראות מה ילד יום וכיצד יתפתחו העניינים, בטרם ינקוט בצעדים מכוח עילת הסיכול, לא יוכל להשתמש בזכות זו.

פירוק שותפות עסקית - דגשים חשובים

ליצירת קשר עם עו"ד משה כאהן נא להתקשר 03-6914775

       

על מעמדו וזכויותיו של "הבן הממשיך" בעסק המשפחתי
מאת עו"ד משה כאהן

בעסקים משפחתיים רבים, הנמצאים בתהליך של מעבר בין דורי, אחד מבני דור ההמשך המועסקים בעסק המשפחתי, נבחר או בוחר את עצמו, בהדרגה, לגורם המוביל את העסק קרי: "הבן הממשיך". גם אם יש עוד בני משפחה המועסקים בעסק, הרי שבהדרגה הופך "הבן הממשיך" למנהל בפועל למנכ"ל ולממשיך דרכו של המייסד בניהול העסק המשפחתי.

במרבית המקרים, מתברר כי הבן הממשיך הינו חרוץ מעין כמוהו ואף עולה על אביו, בכישרונותיו כמנהל. אט אט מתברר כי ככל שהבן הממשיך מקבל או נוטל לעצמו, יותר סמכויות, הוא מפעיל טכנולוגיות ושיטות חדשניות ומרחיב את היקף תחומי הפעילות של החברה המשפחתית. ככל שחולף הזמן מתברר שהוא גם מיישם בהצלחה שיטות ניהול מתקדמות המביאות את החברה המשפחתית להצלחה ולשגשוג.

בשלב זה, לעיתים קרובות, ההורים המתבגרים ,"בעידודו" של הבן הממשיך, מתרחקים אט אט מהניהול השוטף של העסק המשפחתי והבן הממשיך הופך בהדרגה למנהל הבלעדי בעסק המשפחתי ועל פיו יישק כל דבר. בפני כל אח או אחות של הבן הממשיך, המועסקים בעסק המשפחתי, תוצג הבחירה הקשה: להסכים לסמכותו הניהולית הטוטאלית של הבן הממשיך, או להיפלט החוצה מהעסק המשפחתי.

ואז, ביום בהיר אחד, יוזם הבן הממשיך שיחה רצינית עם הוריו. בשיחה זו, תוך שהוא סוקר בפניהם את הצלחותיו העסקיות ותרומתו האדירה להצלחת העסק, מועלית בפני ההורים דרישה חד משמעית מצד הבן הממשיך: להעביר לו זכויות בעלות בעסק ולעיתים אף את השליטה בו, כתמורה עבור עבודתו הקשה ורבת השנים ועל מנת שיאות להישאר בתפקידו. ישנן גם סיטואציות בהן הבן הממשיך דורש לעצמו את מלוא זכויות הבעלות בעסק המשפחתי.

בדרך כלל מנמק הבן הממשיך את דרישתו בנימוקים של ממש: הוא "הקריב" את כל הקריירה המקצועית שלו לטובת קידום העסק המשפחתי, הוא הבן היחיד "שעובד קשה" בעסק ואם היה בוחר בקריירה חילופית, מחוץ לעסק המשפחתי, הוא היה ודאי מצליח ומשתכר הרבה יותר.

בנקודה זו מרגישים ההורים שהם מצויים בדילמה של ממש. אם ייכנעו לדרישות הבן הממשיך, עלולה להיפתח חזית עכורה בינם לבין ילדיהם האחרים, הרואים גם הם את עצמם כיורשים לעתיד, של העסק המשפחתי. אם לא ייכנעו לדרישות הבן הממשיך, הלחץ עליהם מצידו יגבר, ואולי הוא אף יאיים לנטוש את ניהול העסק המשפחתי קרי: יאיים לשחוט את התרנגולת המשפחתית המטילה את ביצי הזהב. יש כאלו שאף יאיימו להקים עסק שיתחרה בעסק המשפחתי, אם לא יתקבלו דרישותיהם.

הניסיון מלמד ש"כניעה" ללא תנאי של ההורים, לדרישות הבן הממשיך לקבלת זכויות בעלות משמעותיות בעסק המשפחתי, עלולה להביא לשבר משפחתי חמור ובלתי ניתן לאיחוי, עד כדי ניתוק יחסים מוחלט, בין ההורים לבין ילדיהם האחרים והנכדים ובין הבן הממשיך ומשפחתו לשאר אחיו/אחיותיו ומשפחותיהם.

הגישה המקובלת עבור עסקים משפחתיים, גורסת שבעת ההעברה בין דורית, הבן הממשיך הופך למעין "נאמן" של שאר בני המשפחה בעסק המשפחתי. במעמדו זה, הוא מנהל את העסק המשפחתי עבור כל בני המשפחה. ככזה, הוא זכאי למשכורת ההולמת את כישוריו והישגיו (לעיתים קרובות, למעלה מהמשכורת המקובלת בשוק למנהלים בתפקידים מקבילים) ואף לבונוסים הולמים על הצלחותיו.

ברם, באשר לזכויות בעלות בעסק המשפחתי, גישה זו גורסת כי העסק המשפחתי הוא נכס כשאר נכסי המשפחה וכפי שאין למי מבני המשפחה זכויות יתר, בבעלות בנכסים הפרטיים של ההורים כגון" בבית המגורים של ההורים, כך הוא הדין גם לגבי הזכויות בנכס המכונה: "העסק המשפחתי". לפיכך, ע"פ גישה זו, הזכויות בעסק המשפחתי אמורות להישאר בידי המייסדים ולהתחלק בעתיד, לאחר אריכות ימיהם, על פי צוואותיהם, באופן שוויוני בין כל יורשיהם, והבן הממשיך בכלל זה, כאשר הבן הממשיך ימשיך לנהל את העסק המשפחתי לרווחת שאר בני המשפחה.

לפי גישה זו, יתכנו בהחלט מקרים חריגים, אשר בהם זכאי הבן הממשיך לזכויות בעלות בעסק המשפחתי. מקרים אלו מאופיינים בכך שפעילותו של הבן הממשיך בעסק המשפחתי הייתה יותר בעלת סממנים של "שותף" , מאשר של עובד גרידא. מדובר למשל במקרים של השקעת כספים מצידו של הבן הממשיך בעסק המשפחתי, או הבאת משאבים מיוחדים אחרים כגון: פטנט או זכות עסקית אחרת. במקרים כאלו אכן יהיה מקום להקצאת זכויות בעלות בעסק המשפחתי לבן הממשיך וכתוצאה מכך לחלוקה לא שוויונית של הזכויות בו, בין הבן הממשיך ואחיו.
כדי למנוע מראש, חיכוכים ומחלוקות פנים משפחתיות בנושאים אלו, בין בני המשפחה לבין הבן הממשיך, חשוב מאוד להגדיר ציפיות זמן רב מראש, ועוד הרבה זמן קודם למינויו של הבן הממשיך כמנהל העסק המשפחתי.

מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר בהפעלת דירקטוריון משפחתי שיפקח על התנהלות העסק המשפחתי וניהולו השוטף בידי הבן הממשיך. הפעלת דירקטוריון כזה, שבו יכהנו בני משפחה, ולצידם אף אנשי מקצוע מבחוץ, עשויה לקבע מראש את העובדה שהבן הממשיך הוא אכן נאמן של שאר בני המשפחה בניהול העסק המשפחתי. דירקטוריון כאמור אף יקפיד על שקיפות בניהול העסק המשפחתי ע"י הבן הממשיך ויאפשר העברת מידע רלבנטי אודות מצבו של העסק המשפחתי לשאר בני המשפחה.

בצד מניעת תלות מוחלטת של המשפחה בניהול העסק ע"י הבן הממשיך, יאפשר הדירקטוריון המשפחתי מעורבות של כל בני המשפחה לרבות היורשים לעתיד של העסק המשפחתי, בקביעת המדיניות העסקית ובניית מערכת יחסים טובה בין הבן הממשיך לשאר בני המשפחה תוך הקפדה על תגמול נאות לבן הממשיך בגין עבודתו והצלחותיו.
כך ניתן יהיה למנוע מראש סכסוכים חריפים בין בני המשפחה, בסוגיית זכויותיו של הבן הממשיך בעסק המשפחתי.

עו"ד משה כאהן מתמחה בתחומי המשפט העסקי לרבות בעסקים משפחתיים.
לא ניתן להרחיב מספיק, על החשיבות הרבה שבקבלת ייעוץ מקצועי למניעת או לפתרון סכסוכים בעסק המשפחתי.
עסק משפחתי נבדל מעסק מסחרי רגיל, משום שהוא מנוהל על ידי בני המשפחה ומלבד שיקולים עסקיים טהורים, מעורבים בניהולו גם שיקולים רגשיים ומשפחתיים.

איך למנוע סכסוכים בעסק משפחתי? צפה עכשיו



ייעוץ לעסקים משפחתיים - איך זה עובד?

עו"ד משה כאהן מספק ייעוץ לעסקים משפחתיים, לבעלי העסק ולבני המשפחה האחרים, בכל הקשור לניהול היחסים בעסק המשפחתי ובין בני המשפחה . לעו"ד כאהן נסיון רב שנים בטיפול ובייצוג בסכסוכים בעסק המשפחתי והוא משמש כמרכז האקדמי ומרצה, בקורס "עסקים ומשפחה" באוניברסיטת בר אילן.

ליצירת קשר עם עו"ד משה כאהן נא להתקשר 03-6914775

צפה עכשיו:

איך מבצעים העברה בין דורית בעסק המשפחתי - עו"ד משה כאהן

מהם הקונפליקטים הקלאסיים בעסק משפחתי?

חשיבותו של הסכם משפחתי בעסק משפחתי