כשפורץ סכסוך בין בעלי מניות, אחת הזירות המרכזיות היא מוסדות החברה עצמה: אסיפות כלליות שמכונסות או אינן מכונסות, ישיבות דירקטוריון שמהן דירקטור אינו מוזמן, מידע כספי שמפסיק לזרום והחלטות מהותיות שמתקבלות ללא השתתפות המיעוט. הדין הישראלי מעניק לבעלי מניות זכויות מידע ועיון, השתתפות והצבעה, וכן אפשרות לדרוש כינוס אסיפה או לתקוף החלטות בנסיבות הקבועות בדין. היקף הזכויות תלוי, בין היתר, בסוג המניות, בשיעור ההחזקה, בתקנון ובהסכמים. בחלק מהחברות מוקנות לבעלי מניות גם זכויות מיוחדות למינוי דירקטורים. הכרת הזכויות והפעלתן במועד עשויות להשפיע על התנהלות הסכסוך עוד לפני הגשת תביעה.
המוסדות של החברה, ולמה הם זירת הסכסוך
חוק החברות מחלק את הסמכויות בין האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי. בעלי השליטה עשויים להשפיע על הרכב הדירקטוריון וההנהלה, ולכן גם על ניהול החברה; באסיפה הכללית יכולים בעלי המניות לממש את זכויותיהם בהתאם לזכויות הצמודות למניותיהם. בזמן סכסוך חשוב להכיר את הסמכויות ואת כללי הפעולה של כל אורגן. התקנון יכול להסדיר נושאים מסוימים ולשנות ברירות מחדל שהחוק מתיר להתנות עליהן, והסכם בעלי המניות עשוי להוסיף התחייבויות בין הצדדים לו. עם זאת, אין בכוחם לגבור על הוראות חוק מחייבות, ולא כל הוראה בהסכם משנה כשלעצמה את תקנון החברה או את סמכויות האורגנים.
זכות המידע והעיון: הבסיס לכל השאר
בעל מניות זכאי לעיין, בין היתר, בפרוטוקולים של אסיפות כלליות ובמרשמי בעלי המניות, ולקבל לפי בקשתו העתק מהתקנון. לבעלי מניות קיימות גם זכויות בנוגע לדוחות כספיים, בהתאם לסוג החברה ולהוראות הדין. נוסף על כך, בעל מניות רשאי לדרוש עיון במסמך שבידי החברה הנוגע לפעולה או לעסקה מסוימת הטעונה אישור האסיפה לפי חוק החברות; בחברה פרטית אפשר לדרוש עיון גם במסמך הנדרש לקבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה. בדרישה יש לציין את מטרתה, והחברה רשאית לסרב במקרים הקבועים בחוק, למשל מטעמי חוסר תום לב או פגיעה בטובת החברה. דרישת עיון ממוקדת ומתועדת עשויה לסייע במימוש הזכות ובבניית התשתית הראייתית. יש להבחין בין זכויות בעל מניות לבין זכות העיון של דירקטור, המוגדרת לפי צורכי מילוי תפקידו וכפופה אף היא לסייגים.
כינוס אסיפה כללית: גם המיעוט יכול ליזום
בעלי מניות העומדים בספי ההחזקה הקבועים בחוק רשאים לדרוש מהדירקטוריון לזמן אסיפה מיוחדת. בחברה פרטית, הסף הוא לפחות עשרה אחוזים מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה, או לפחות עשרה אחוזים מזכויות ההצבעה. בחברה ציבורית הספים המקבילים הם חמישה אחוזים מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה, או חמישה אחוזים מזכויות ההצבעה. הדירקטוריון נדרש לזמן את האסיפה בתוך 21 ימים מהדרישה. אם לא עשה כן, הדורש רשאי, בתנאים ובמועדים שבחוק, לכנס אותה בעצמו או לבקש מבית המשפט להורות על כינוסה. זהו כלי שעשוי לאפשר העלאת נושאים מתאימים לדיון ולייצר תיעוד מסודר, אך אין בו כשלעצמו כדי להבטיח שהאסיפה תקבל את עמדת המיעוט.
כללי הזימון וההצבעה, ואיך מפרים אותם בסכסוך
להחלטות האסיפה חלים כללי זימון, מניין חוקי ורוב לפי החוק והתקנון. בזמן סכסוך עלולות להתעורר מחלוקות בשל זימון בהתראה שאינה תואמת את הדין או התקנון, הודעה לכתובת שגויה, סדר יום שאינו מפרט כראוי את הנושאים, או הצבעה בניגוד להסכם בין בעלי מניות. החלטה שהתקבלה באסיפה שנפלו בכינוסה או בניהולה פגמים עשויה להיות מותקפת, ובית המשפט רשאי בנסיבות המתאימות להורות על ביטולה או לתת סעד זמני. עם זאת, לא כל פגם מביא לביטול: בין היתר, בעל מניות שהגיע לאסיפה למרות פגם בהודעה על מקומה או מועדה אינו רשאי לדרוש את ביטול ההחלטה בשל אותו פגם. הפרת הסכם הצבעה עשויה להקים גם עילה חוזית, אך אינה מבטלת בהכרח את החלטת החברה.
מינוי והדחה של דירקטורים
להרכב הדירקטוריון השפעה משמעותית על התוויית מדיניות החברה ועל הפיקוח על ההנהלה. ככלל, האסיפה הכללית השנתית ממנה את הדירקטורים, אלא אם נקבע אחרת בתקנון. לעיתים מוקנית לבעל מניות בתקנון או בהסכם זכות למנות דירקטור או להשפיע על מינויו. דירקטור שמונה בדרך זו אינו שלוח הכפוף להוראות בעל המניות: עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי ולפעול לטובת החברה. בסכסוך עשויה להתעורר מחלוקת על הדחתו או על הדרתו מדיונים וממידע. הדחה או הדרה עשויות, בהתאם לנסיבות ולציפיות הלגיטימיות של הצדדים, להיות חלק מטענת קיפוח, במיוחד בחברה בעלת מאפיינים של מעין שותפות.
עסקאות עם בעלי עניין: נקודת הכוח של המיעוט
עסקאות מסוימות של החברה עם נושא משרה או עסקאות שלנושא משרה יש בהן עניין אישי טעונות גילוי ואישורים לפי חוק החברות. כללים מיוחדים חלים גם על עסקאות מסוימות עם בעל שליטה בחברה ציבורית או בחברת איגרות חוב. זהות הגורמים המאשרים והרוב הנדרש תלויים בסוג החברה, בזהות המעורבים ובסיווג העסקה. למשל, בעסקאות מסוימות של חברה ציבורית עם בעל שליטה נדרש גם אישור אסיפה בתנאים מיוחדים הנוגעים לבעלי מניות שאין להם עניין אישי. שכר לבעל שליטה או התקשרות עם חברה שבשליטתו מצדיקים אפוא בדיקה פרטנית של מנגנון האישור ושל תנאי העסקה. הפרת הכללים עשויה להקים עילות לסעדים, ובמקרים הקבועים בחוק להשפיע גם על תוקף העסקה.
תקיפת החלטות: בטלות, ביטול וסעדים זמניים
החלטה שהתקבלה בחוסר סמכות, בהליך פגום או בנסיבות מקפחות עשויה להיות מותקפת בבית המשפט. לעיתוי יש חשיבות מעשית: לאחר ביצוע הקצאה או השלמת עסקה, השבת המצב לקדמותו עלולה להיות מורכבת יותר. במקרים מתאימים אפשר לבקש סעד זמני, כגון צו מניעה שיעכב את ביצוע ההחלטה עד לבירור ההליך. מתן הצו אינו אוטומטי ותלוי בתנאים שבדין ובנסיבות המקרה. על צווי מניעה בסכסוכי בעלי מניות ראו מאמרנו הייעודי.
ומה כשהכול תקין פורמלית, אבל מקפח בפועל?
הרוב המתוחכם אינו מפר כללים; הוא משתמש בהם. הוא מקבל החלטות כדין, מזמן כדין ומצביע כדין, אבל התוצאה המצטברת היא הדרה של המיעוט מהניהול, מהמידע ומהפירות. לכאן בדיוק מכוון סעד הקיפוח שבסעיף 191 לחוק החברות: הוא בוחן את התוצאה ואת הציפיות הלגיטימיות, לא רק את הפורמליות. צרור הראיות שנאסף בזירת האסיפה והדירקטוריון, דרישות עיון שסורבו, אסיפות שלא כונסו, החלטות חד צדדיות, הוא שמרכיב בסוף את תביעת הקיפוח. למדריך המלא: קיפוח בעלי מניות.
תיעוד נכון: הנכס החשוב ביותר של המיעוט
בסכסוכים תאגידיים, הצד שמנצח הוא לרוב הצד שהקפיד לתעד. המשמעות המעשית: כל דרישה נשלחת בכתב ובערוץ שניתן להוכיח; כל שיחה מהותית מסוכמת במייל המשקף את תוכנה; בכל אסיפה נרשמות ההתנגדויות וההסתייגויות בפרוטוקול, ואם מסרבים לרשום, שולחים מכתב השלמה מיד אחרי הישיבה; וכל מסמך שמתקבל נשמר מסודר. תיעוד כזה משרת פעמיים: הוא בונה את התיק המשפטי, והוא מרתיע את הצד שכנגד מהתנהלות בוטה, כי הוא יודע שהכול נרשם.
רשימת פעולות מעשית לבעל מניות בתחילת סכסוך
ראשית, תיעוד: רכזו תקנון, הסכמי מייסדים ובעלי מניות, פרוטוקולים והתכתבויות שהנכם זכאים לקבל. שנית, דרישת מידע בכתב: ממוקדת, מנומקת ומתועדת. שלישית, נוכחות: השתתפו באסיפות ובישיבות שאתם זכאים להשתתף בהן, בעצמכם או באמצעות שלוח ככל שהדין והתקנון מאפשרים, ובקשו לתעד את עמדותיכם. בעל מניות שאינו דירקטור אינו זכאי להשתתף בישיבות הדירקטוריון מכוח בעלותו במניות בלבד. רביעית, אל תחתמו ואל תצביעו תחת לחץ; אפשר לבקש זמן להתייעצות, אם כי דחייה אינה מובטחת. חמישית, היוועצו בעורך דין מוקדם: פעולות בשלב הראשון עשויות להשפיע על הראיות ועל האפשרויות המשפטיות בהמשך.
איך משרדנו מסייע
משרד משה כאהן, עורכי דין, מלווה בעלי מניות, דירקטורים וחברות בסכסוכים תאגידיים: מימוש זכויות עיון וכינוס אסיפות, ליווי צמוד של אסיפות וישיבות דירקטוריון בתקופת משבר, תקיפת החלטות פגומות וסעדים זמניים, וניהול תביעות קיפוח ותביעות נגזרות. ככל שתקדימו לפנות, כך יגדל מרחב התמרון. מוזמנים ליצור קשר.
שאלות ותשובות
מהן הזכויות הבסיסיות של בעל מניות בחברה פרטית?
בין הזכויות הבסיסיות: השתתפות והצבעה באסיפה בכפוף לזכויות הצמודות למניות; קבלת דיבידנד שהוחלט לחלק, בהתאם לזכויות המניות; עיון במסמכים וקבלת דוחות בהתאם לדין; דרישת כינוס אסיפה מיוחדת בכפוף לספי ההחזקה ולתנאי החוק; ופנייה לבית המשפט להסרת קיפוח או למניעתו בנסיבות המתאימות.
מדירים אותי מישיבות דירקטוריון. זה חוקי?
אם אתם דירקטורים, ככלל יש למסור לכם הודעה על ישיבות הדירקטוריון ולאפשר את השתתפותכם, בכפוף להוראות הדין והתקנון ולחריגים החלים בנסיבות מסוימות, למשל בשל עניין אישי בעסקה. אי-זימון עשוי להקים עילה לתקיפת החלטה, בכפוף לתנאים ולמועדים שבדין. אם אינכם דירקטורים, אין לכם זכות להשתתף בישיבות מכוח הבעלות במניות בלבד. עם זאת, זכות למינוי דירקטור או ציפייה לגיטימית להשתתפות בניהול עשויות להיות רלוונטיות לטענת הפרת הסכם או קיפוח, בהתאם לנסיבות.
החברה מסרבת למסור לי דוחות כספיים. מה עושים?
בעל מניות זכאי לקבל העתק מהדוחות הכספיים ומחוות דעת רואה החשבון המבקר לגביהם, ככל שנערכו. מומלץ לפנות בכתב ולציין את סעיפים 173 ו-187 לחוק החברות. אם החברה מסרבת, יש לבחון את נימוקיה ואת נסיבות המקרה ולשקול פנייה לבית המשפט. בחברה שהיא תאגיד מדווח יש לבדוק את אופן פרסום הדוחות ואת הזכות לקבלם לפי הדין.
האם בעל מניות מיעוט יכול לכפות כינוס אסיפה כללית?
כן, אם בעלי המניות עומדים בספי ההחזקה הקבועים בחוק ודורשים מהדירקטוריון לזמן אסיפה מיוחדת. אם הדירקטוריון אינו מזמן אותה בתוך 21 ימים מהדרישה, הדורש רשאי לכנסה בעצמו בתנאים שבחוק, ובכלל זה בתוך שלושה חודשים ממועד הדרישה, או לבקש מבית המשפט להורות על כינוסה. ספי ההחזקה שונים בין חברה פרטית לחברה ציבורית.
התקבלה החלטה באסיפה שזומנה שלא כדין. מה התוקף שלה?
החלטה שהתקבלה באסיפה שהתכנסה או התנהלה בניגוד לחוק או לתקנון עשויה להתבטל לפי החלטת בית המשפט, אך אינה בטלה אוטומטית בשל כל פגם. אם הפגם בהודעה נוגע למקום האסיפה או למועדה, בעל מניות שהגיע לאסיפה למרות הפגם אינו רשאי לדרוש את ביטול ההחלטה בשל אותו פגם. חשוב לבחון את מהות הפגם ולפעול במהירות, במיוחד אם נשקל סעד זמני לפני ביצוע ההחלטה.
האם הרוב יכול להדיח את הדירקטור שמיניתי?
תלוי בדרך המינוי ובהוראות התקנון. ככלל, האסיפה רשאית לפטר דירקטור לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה להשמיע את עמדתו, אלא אם נקבע אחרת בתקנון. אם התקנון קובע שהדירקטור ימונה שלא בידי האסיפה, ככלל רק מי שזכאי למנותו רשאי להעבירו מכהונתו בדרך שנקבעה בתקנון, אלא אם נקבע בו אחרת. זכות חוזית עשויה להקים סעדים בין הצדדים להסכם, אך אינה מעניקה בהכרח אותה הגנה תאגידית. גם הדחה אפשרית מבחינה פורמלית עשויה, לפי הנסיבות, להיות חלק מתמונת קיפוח.
מהי עסקת בעלי עניין ולמה היא חשובה למיעוט?
זהו כינוי לעסקה שבה מעורב, במישרין או בעקיפין, גורם בעל זיקה לחברה, כגון נושא משרה או בעל שליטה. השאלה אם נדרשים גילוי ואישורים מיוחדים תלויה בסוג החברה, בזהות הגורם, במהות עניינו ובסיווג העסקה. בעסקאות מסוימות למיעוט יש השפעה על אישור האסיפה; במקרים אחרים אין לו זכות וטו, אך אפשר לבחון אם הופרו חובות גילוי, אישור או חובות אחרות.
מה ההבדל בין זכויות בעל מניות לזכויות דירקטור?
דירקטור זכאי, בכפוף לסייגים שבחוק, לבדוק מסמכים ורישומים ולקבל מידע ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו, ומשתתף בהחלטות הדירקטוריון. בעל מניות פועל בעיקר באמצעות זכויותיו באסיפה ובאמצעות זכויות מידע ועיון מוגדרות. מינוי דירקטור עשוי להשפיע על הגישה למידע ועל מעורבות הדירקטוריון, אך הדירקטור חייב לפעול לטובת החברה ולהפעיל שיקול דעת עצמאי, ואינו רשאי בהכרח להעביר לבעל המניות שמינה אותו כל מידע שקיבל.
האם אפשר להצביע באסיפה באמצעות מיופה כוח?
ככלל כן. בחברה פרטית בעל מניה רשאי להצביע בעצמו או באמצעות שלוח, אלא אם נקבע אחרת בתקנון; בחברה ציבורית חלות הוראות הדין הרלוונטיות להצבעה באמצעות שלוח. בזמן סכסוך חשוב לבדוק את נוסח ייפוי הכוח, תוקפו ואופן הגשתו בהתאם לדין ולתקנון.
התקבלה החלטה על הקצאת מניות שמדללת אותי. מה אפשר לעשות?
יש לבחון את מטרת ההקצאה, תנאיה, המחיר, אופן אישורה והאפשרות שניתנה לבעלי המניות להשתתף בה. בחברה פרטית שהונה המונפק כולל סוג אחד של מניות, סעיף 290 לחוק החברות קובע ככלל זכות להצעת מניות לבעלי המניות לפי חלקם, אלא אם נקבע אחרת בתקנון. הקצאה עלולה להיות מקפחת לפי מכלול נסיבותיה, גם אם התקבלה בהליך פורמלי תקין. כאשר הביצוע קרוב, אפשר לשקול בקשה לסעד זמני, בכפוף לתנאים שבדין.
מה שווה פרוטוקול, ולמה להתעקש עליו?
פרוטוקול הוא כלי תיעוד חשוב של ההליכים וההחלטות. פרוטוקול אסיפה שנחתם בידי יושב ראש האסיפה, ופרוטוקול דירקטוריון שאושר ונחתם כנדרש, משמשים ראיה לכאורה לאמור בהם, אך אינם בהכרח תמליל מלא או ראיה מכרעת. בקשו לתעד התנגדויות והסתייגויות מהותיות; אם לדעתכם הפרוטוקול אינו משקף את עמדתכם, ניתן לשלוח הבהרה בכתב ולשמור אותה. משמעות הסירוב לתקן תיבחן לפי הנסיבות.
מתי שווה לפנות לתביעה נגזרת במקום לתביעה אישית?
כשהנזק נגרם לחברה עצמה, למשל בעקבות עסקת מקורבים שפגעה בנכסיה, אפשר לבחון תביעה נגזרת בשם החברה. תביעה כזו טעונה אישור בית המשפט ובדרך כלל גם דרישה מוקדמת מהחברה למצות את זכויותיה, בכפוף לחריגים שבחוק. כאשר נפגעת זכות אישית של בעל המניות, עשוי להתאים הליך אישי, לרבות בקשה לסעד בשל קיפוח. ההבחנה אינה תמיד פשוטה ותלויה במהות העילה והנזק. ראו מאמרנו על תביעה נגזרת וזכויות מיעוט.
האם כדאי להסדיר את כל אלה מראש בהסכם בעלי מניות?
כדאי לשקול הסדרה מראש. הסכם בעלי מניות יכול לקבוע מנגנוני הצבעה, ייצוג בדירקטוריון, מידע, פתרון מחלוקות והיפרדות, ובכך לצמצם אי-ודאות וסיכונים. יש להתאים את ההסכם לתקנון ולדין, ולבחון אילו הוראות ראוי או נדרש לעגן גם בתקנון. גם הסכם מפורט אינו מבטיח מניעת סכסוכים. ראו מאמרנו על הסכם מייסדים והסכם בעלי מניות.
מתי לערב עורך דין?
ברגע שזיהיתם דפוס: הדרה ממידע, אסיפות שמתנהלות מעל הראש, החלטות חד צדדיות. ליווי מוקדם מאפשר לבנות את התיק נכון מהיום הראשון, ולעיתים לעצור את ההידרדרות בלי הגשת תביעה בכלל.
מקורות
- חוק החברות, התשנ"ט-1999 (אסיפה כללית, זכויות עיון, עסקאות בעלי עניין, סעיף 191)
- לפי העניין: תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס-2000; תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס״ו-2005; ותקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), התש״ס-2000. תחולתן תלויה בסוג החברה ובנסיבות.
- פסיקה בעניין קיפוח בעלי מניות, מעין שותפות, דילול והדרה מניהול