כוח עליון ב־2026: אילו אירועים חייבים להופיע בחוזה מסחרי אחרי חרבות ברזל?

איך מנסחים סעיף Force Majeure בחוזה מסחרי בישראל?

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה שסעיף כוח עליון כללי כבר לא מספיק לחוזים מסחריים בישראל. בעבר, חוזים רבים הסתפקו בנוסח קצר כמו “הצדדים לא יהיו אחראים לאי־קיום התחייבויות בשל כוח עליון”. כיום, ניסוח כזה עלול להשאיר יותר מדי שאלות פתוחות.

האם “מלחמה” כוללת גם מבצע צבאי, ירי טילים או סגירת אזור לפי הוראות פיקוד העורף? האם גיוס מילואים של עובדים חיוניים מאפשר דחיית מועדים? האם סגירת נמלים, ביטולי טיסות או חסימת נתיבי שילוח נחשבים כוח עליון? ומה לגבי מתקפת סייבר, מגפה, מחסור בכוח אדם או מגבלות יבוא?

התשובה הקצרה היא: סעיף Force Majeure בחוזה מסחרי בישראל אחרי "חרבות ברזל" צריך לכלול רשימת אירועים מפורטת, מנגנון הודעה בזמן אמת, חובת תיעוד, חובת הקטנת נזק, דחיית מועדים, חלוקת עלויות חריגות, השעיית התחייבויות במקרים מתאימים וזכות ביטול רק אם האירוע נמשך זמן משמעותי.

המטרה אינה לאפשר לכל צד לברוח מהחוזה בכל משבר. המטרה היא לקבוע מראש מה עושים כאשר אירוע חיצוני באמת מונע או משבש באופן מהותי את קיום ההתחייבויות.

למה המונח “מלחמה” כבר לא מספיק?

בחוזה ישראלי עדכני לא מספיק לכתוב רק “מלחמה”. מלחמת "חרבות ברזל" המחישה שההשפעה העסקית של מצב ביטחוני אינה נובעת רק מהלחימה עצמה, אלא גם מהשלכות רחבות יותר.

למשל:

• גיוס מילואים נרחב.
• היעדרות עובדים חיוניים.
• סגירת אזורים לפי הוראת רשות מוסמכת.
• מגבלות תנועה.
• ירי טילים או כטב״מים.
• פגיעה בתשתיות.
• פינוי אוכלוסייה.
• סגירת נמלים או מעברי גבול.
• ביטולי טיסות.
• שיבושים בשרשרת האספקה.
• אי־יכולת של ספק משנה לבצע את חלקו.

לכן, סעיף כוח עליון צריך לפרט לא רק את האירוע הכללי, אלא את התרחישים העסקיים שנובעים ממנו. ככל שהסעיף מפורט יותר, כך קטן הסיכוי לוויכוח עתידי בשאלה האם האירוע “נכנס” להגדרת כוח עליון.

מה ההבדל בין כוח עליון לבין סיכול חוזה?

כוח עליון הוא סעיף חוזי

כוח עליון, או Force Majeure, הוא מנגנון שהצדדים מנסחים מראש בחוזה. הם קובעים אילו אירועים ייחשבו כוח עליון ומה תהיה התוצאה אם אחד מהם יתרחש.

לדוגמה, הצדדים יכולים לקבוע שמלחמה, גיוס מילואים, סגירת נמלים או מתקפת סייבר יאפשרו:

• דחיית מועדים.
• השעיית ביצוע.
• התאמת היקף התחייבויות.
• פטור מפיצויים בגין האיחור.
• זכות ביטול לאחר תקופה ממושכת.

סיכול חוזה הוא טענת הגנה בדיעבד

אם אין סעיף כוח עליון מתאים, צד עשוי לנסות להסתמך על טענת סיכול לפי הדין. אבל זו טענה פחות ודאית. בתי המשפט בישראל נוטים לבחון טענות סיכול בזהירות, ולכן הסתמכות על הדין הכללי בלבד פחות טובה מסעיף חוזי ברור.

במילים פשוטות:

• כוח עליון = מה שהצדדים קבעו מראש בחוזה.
• סיכול חוזה = טענה שמעלים בדיעבד, אחרי שהחוזה כבר לא קוים.

לכן, בחוזים מסחריים עדכניים, עדיף לא להסתמך רק על סיכול אלא לנסח סעיף Force Majeure מפורט ומותאם לסוג העסקה.

אילו אירועים מומלץ לכלול בסעיף כוח עליון אחרי "חרבות ברזל"?

1. מלחמה, פעולות איבה ומצב חירום ביטחוני

הסעיף צריך לכלול במפורש אירועים ביטחוניים רחבים, ולא להסתפק במילה “מלחמה”.

כדאי לכלול:

• מלחמה.
• מבצע צבאי.
• פעולות איבה.
• טרור.
• ירי טילים.
• מתקפות כטב״מים.
• מצב חירום ביטחוני.
• פגיעה בתשתיות.
• הוראות פיקוד העורף.
• סגירת אזורים או מגבלות פעילות בשל מצב ביטחוני.

חשוב להגדיר שהאירוע ייחשב כוח עליון רק אם הוא מונע או משבש באופן מהותי את ביצוע ההתחייבות. עצם קיומו של מצב ביטחוני ברקע אינו תמיד מספיק.

2. גיוס מילואים ומחסור בכוח אדם חיוני

גיוס מילואים נרחב הוא אחד הסיכונים המרכזיים שהתחדדו בעקבות "חרבות ברזל". עסקים רבים יכלו להמשיך לפעול מבחינה תיאורטית, אך בפועל איבדו עובדים חיוניים, מנהלים, טכנאים, אנשי שטח, נהגים, מפתחים או אנשי תפעול.

לכן, סעיף כוח עליון צריך להתייחס במפורש לגיוס מילואים.

כדאי להגדיר מראש מתי גיוס מילואים מפעיל את הסעיף, למשל:

• גיוס של שיעור מסוים מכוח האדם הרלוונטי.
• גיוס של עובד מפתח שהוגדר מראש כחיוני לפרויקט.
• גיוס של בעל עסק או מנהל חיוני בעסק קטן.
• גיוס עובדים חיוניים אצל ספק משנה מרכזי.
• היעדרות כוח אדם חיוני שמונעת ביצוע בפועל.

לדוגמה, ניתן לקבוע כי גיוס של 20% או יותר מכוח האדם הרלוונטי לפרויקט, או גיוס של עובד מפתח שהוגדר מראש, ייחשב אירוע כוח עליון אם הוא מונע את ביצוע ההתחייבות במועד.

3. סגר, הגבלות תנועה והוראות ממשלה

אירוע כוח עליון צריך לכלול גם הוראות רשמיות שמגבילות או מונעות פעילות עסקית.

כדאי לכלול:

• סגר.
• הגבלות תנועה.
• סגירת אזור גיאוגרפי.
• איסור התקהלות.
• סגירת ענף פעילות.
• מגבלות כניסה לאתר.
• צווים של רשות מוסמכת.
• הגבלות פעילות לפי הוראות ביטחוניות או בריאותיות.

כאן היתרון הוא ראייתי: כאשר קיימת הוראה רשמית, קל יותר להוכיח שהמניעה לא נבעה מהחלטה עסקית של אחד הצדדים, אלא מאירוע חיצוני.

4. סגירת נמלים, שיבושי שילוח ושיבושי תעופה

בחוזי אספקה, יבוא, יצוא, ייצור והפצה, סעיף כוח עליון חייב להתייחס ללוגיסטיקה.

כדאי לכלול:

• סגירת נמלי ים.
• השבתת נמלים.
• סגירת מעברי גבול.
• סגירת מרחב אווירי.
• ביטולי טיסות המוניים.
• חסימת נתיבי שיט.
• מחסור במכולות.
• עיכובים חריגים במכס.
• אי־זמינות של מובילים או חברות שילוח.
• מגבלות על הובלה ימית, אווירית או יבשתית.

חשוב לקבוע מה קורה במקרה של עיכוב לוגיסטי: האם מדובר בדחיית מועד בלבד? האם יש חובה לחפש ספק חלופי? מי נושא בעלויות שילוח חריגות? ומה קורה אם העיכוב נמשך יותר מ־30, 60 או 90 ימים?

5. מגבלות יבוא, יצוא וסנקציות

בחוזים בין־לאומיים, מגבלות יבוא ויצוא יכולות להפוך התחייבות רגילה לבלתי אפשרית.

כדאי לכלול:

• איסור יבוא.
• איסור יצוא.
• סנקציות בין־לאומיות.
• מגבלות סחר.
• שינויי רגולציה.
• דרישות רישוי חדשות.
• איסור העברת טכנולוגיה או ציוד.
• מגבלות על תשלומים בין מדינות.

עם זאת, צריך להבחין בין איסור ממשי לבין התייקרות בלבד. אם עדיין ניתן לבצע את ההתחייבות, אך בעלות גבוהה יותר, ייתכן שהפתרון הנכון הוא מנגנון התאמת מחיר ולא Force Majeure מלא.

6. מתקפות סייבר והשבתת מערכות

בעידן שבו עסקים תלויים במערכות דיגיטליות, מתקפת סייבר יכולה להשבית פעילות לא פחות מאירוע פיזי. לכן, בחוזים מסחריים עדכניים מומלץ לכלול גם אירועי סייבר.

אבל חשוב לדייק: לא כל תקלה טכנולוגית היא כוח עליון.

ניסוח נכון צריך להתייחס ל:

• מתקפת סייבר חיצונית.
• אירוע כופרה.
• אירוע סייבר עוין ורחב היקף.
• השבתת מערכות מחשוב מרכזיות.
• פגיעה בתשתיות תקשורת.
• השבתת ספק ענן חיוני.
• השבתת מערכות תשלום, סליקה, CRM או הזמנות.

כדאי לקבוע שהסעיף יחול רק אם מדובר באירוע חיצוני שאינו נובע מרשלנות הצד הנפגע, ושלא ניתן היה למנוע אותו באמצעי אבטחה סבירים. כך נמנעים ממצב שבו כל תקלה פנימית או תחזוקה לקויה הופכת לטענת כוח עליון.

7. מגפה, בידודים והגבלות בריאותיות

הקורונה הוכיחה שחוזים רבים לא היו מוכנים לאירועי מגפה. גם אחרי "חרבות ברזל", סעיף כוח עליון צריך להתייחס לתרחישים בריאותיים.

כדאי לכלול:

• מגפה שהוכרזה על ידי רשות מוסמכת.
• התפרצות מחלה רחבה.
• בידודים.
• הוראות משרד הבריאות.
• הגבלות התקהלות.
• סגירת מקומות עבודה.
• מגבלות תנועה בין אזורים.
• ביטולי טיסות או מניעת כניסת עובדים.

כדאי לקבוע שהאירוע ייחשב כוח עליון רק כאשר הוא משפיע בפועל על היכולת לקיים את ההתחייבות, ולא רק כאשר הוא קיים ברקע.

8. מחסור בחומרי גלם, אנרגיה או שירותים חיוניים

בחוזי ייצור, אספקה ותעשייה, כדאי לכלול גם מחסור חריג במשאבים חיוניים.

לדוגמה:

• מחסור בחומרי גלם.
• מחסור באנרגיה.
• פגיעה בתשתיות חשמל, מים או תקשורת.
• אי־זמינות של ספק יחיד או ספק חיוני.
• עצירת פעילות אצל קבלן משנה מרכזי.
• מחסור חריג בשירותים חיוניים.

עם זאת, יש להיזהר מסעיף רחב מדי. לא כל מחסור רגיל או עליית מחיר צריכים להיחשב כוח עליון. לכן, מומלץ לקבוע שהמחסור צריך להיות חריג, חיצוני, בלתי נשלט, ולהשפיע מהותית על יכולת הביצוע.

למה חשוב לקבוע פרמטרים כמותיים?

אחת הבעיות הנפוצות בסעיפי כוח עליון היא ניסוח עמום. לדוגמה: “מחסור בכוח אדם”, “שיבוש לוגיסטי” או “עיכוב מהותי”. ניסוחים כאלה עלולים ליצור מחלוקת.

כדי לצמצם אי־ודאות, אפשר לקבוע פרמטרים כמותיים:

• גיוס של לפחות 20% מכוח האדם הרלוונטי.
• גיוס של עובד מפתח שהוגדר מראש.
• עיכוב שילוח של יותר מ־30 ימים.
• השבתת מערכת קריטית מעל 72 שעות.
• מניעה רגולטורית שנמשכת מעל 14 ימים.
• מחסור בחומר גלם שאין לו חלופה סבירה במשך תקופה מוגדרת.
• ירידה באספקה מעל שיעור מסוים בגלל אירוע חיצוני.

המספרים אינם חייבים להיות זהים בכל חוזה. הם צריכים להתאים לאופי העסקה, הענף, לוחות הזמנים ורמת הסיכון.

מה צריך לקרות אחרי שאירוע כוח עליון מתרחש?

הגדרת האירועים היא רק השלב הראשון. סעיף כוח עליון טוב חייב לקבוע מנגנון פעולה ברור.

1. הודעה בכתב בזמן אמת

הצד שנפגע מהאירוע צריך לשלוח הודעה בכתב לצד השני בתוך פרק זמן מוגדר.

ההודעה צריכה לכלול:

• מהו האירוע.
• מתי התחיל.
• אילו התחייבויות נפגעו.
• כיצד האירוע מונע או מעכב את הביצוע.
• מה משך העיכוב המשוער.
• אילו פעולות נעשות להקטנת הנזק.
• האם נדרשת דחייה, השעיה, התאמה או פתרון אחר.

2. תיעוד

הצד שמבקש להפעיל את הסעיף צריך לשמור ראיות:

• צווים ממשלתיים.
• הודעות פיקוד העורף.
• אישורי מילואים.
• הודעות ספקים.
• מסמכי שילוח.
• ביטולי טיסות.
• התראות סייבר.
• תיעוד השבתת מערכות.
• ניסיונות למצוא חלופות.
• פרוטוקולים של החלטות הנהלה.

3. חובת הקטנת נזק

גם אם אירוע כוח עליון התרחש, הצד הנפגע אינו יכול לשבת בחיבוק ידיים. עליו לפעול באופן סביר כדי לצמצם את הנזק.

למשל:

• לחפש ספק חלופי.
• לבצע אספקה חלקית.
• להציע מועד ביצוע חדש.
• לעבור לשירות מרחוק.
• להשתמש בקבלן משנה.
• לשנות נתיב שילוח.
• לצמצם הוצאות.
• לנהל מו״מ עם הצד השני.

4. הידברות והתאמת חוזה

במקרים רבים, הפתרון הנכון אינו ביטול מיידי אלא התאמה זמנית:

• דחיית מועדים.
• פריסת תשלומים.
• שינוי היקף שירותים.
• אספקה חלקית.
• חלוקת עלויות חריגות.
• הארכת תקופת ההסכם.
• קביעת נקודת יציאה אם המשבר נמשך.

מנגנון סעדים מדורג: דחייה, השעיה ורק בסוף ביטול

סעיף Force Majeure טוב לא צריך להוביל אוטומטית לביטול חוזה. ברוב המקרים נכון לקבוע מדרג.

המדרג הזה חשוב כי הוא מונע מצב שבו כל עיכוב קטן הופך לזכות ביטול, ומצד שני נותן פתרון אמיתי כאשר האירוע נמשך זמן רב ופוגע במהות ההסכם.

האם עליית מחירים נחשבת כוח עליון?

בדרך כלל, עליית מחירים לבדה אינה כוח עליון. גם אם עלויות חומרי גלם, שילוח, ביטוח או עבודה עלו משמעותית, לרוב מדובר בסיכון עסקי ולא במניעה מלאה של קיום החוזה.

עם זאת, אפשר וחשוב לטפל בעליות חריגות בחוזה באמצעות מנגנון נפרד, למשל:

• מנגנון התאמת מחיר.
• הצמדה למדד רלוונטי.
• חלוקת עלויות שילוח חריגות.
• פתיחת מחיר מחדש מעל רף מסוים.
• זכות למשא ומתן מחודש במקרה של שינוי קיצוני בעלויות.
• זכות יציאה אם העלויות חורגות מרף מוסכם לאורך זמן.

ההבחנה חשובה: כוח עליון מטפל במניעה או שיבוש מהותי של ביצוע. התאמת מחיר מטפלת במצב שבו הביצוע אפשרי, אבל הפך יקר משמעותית.

מה הקשר לחוק דחיית מועדים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"?

חוק דחיית מועדים בתקופת "חרבות ברזל" נתן פתרון נקודתי לדחיית מועדים וחיובים מסוימים עבור קבוצות זכאים מוגדרות. הוא נועד לספק מענה זמני למי שנפגעו ישירות מהמלחמה.

אבל חשוב להדגיש:

• החוק אינו סעיף כוח עליון כללי.
• החוק אינו מבטל חוזים מסחריים.
• החוק אינו פוטר אוטומטית מתשלום.
• החוק אינו חל על כל עסק או כל חברה.
• החוק אינו מחליף בדיקה של ההסכם.
• החוק אינו מייתר חובת הודעה, תיעוד ותום לב.

לכן, גם אחרי חקיקת חירום נקודתית, חוזים מסחריים עדיין צריכים לכלול סעיף Force Majeure עצמאי, ברור ומותאם לסוג העסקה.

מה לא כדאי לכתוב בסעיף כוח עליון?

ניסוח כללי מדי

ניסוח כמו “כוח עליון, מלחמה או כל אירוע שאינו בשליטת הצדדים” עלול להיות עמום מדי. עדיף לפרט אירועים קונקרטיים.

רשימת אירועים בלי מנגנון פעולה

גם אם הסעיף כולל מלחמה, סייבר ומגפה, הוא לא יעזור מספיק אם לא כתוב מה קורה לאחר מכן.

זכות ביטול מיידית

בדרך כלל עדיף לקבוע מדרג: הודעה, תיעוד, דחיית מועדים, השעיה, הידברות, ורק לאחר תקופה ממושכת — זכות ביטול.

התייחסות לכל תקלה טכנולוגית ככוח עליון

תקלה פנימית, תחזוקה לקויה או פריצה שנגרמה מהיעדר אמצעי אבטחה סבירים לא צריכות להיחשב אוטומטית כוח עליון.

התייחסות לכל עליית מחיר ככוח עליון

עליית מחיר היא לרוב לא Force Majeure. עדיף להסדיר אותה במנגנון התאמת מחיר.

היעדר חובת הודעה

ללא חובת הודעה ברורה, צד עלול לטעון לכוח עליון רק בדיעבד, אחרי שנגרם נזק לצד השני.

נוסח לדוגמה לסעיף Force Majeure

להלן נוסח בסיסי בלבד, שיש להתאים לכל עסקה:

“אירוע כוח עליון” משמעו אירוע חיצוני, חריג ובלתי נשלט, אשר לא ניתן היה למנוע באמצעים סבירים, ואשר מונע או מעכב באופן מהותי את קיום התחייבויות הצד המושפע, לרבות מלחמה, מבצע צבאי, פעולות איבה, טרור, ירי טילים, מתקפות כטב״מים, מצב חירום ביטחוני, גיוס מילואים נרחב של כוח אדם חיוני, סגר, מגבלות תנועה, הוראות ממשלה או רשות מוסמכת, מגפה, השבתת נמלים, סגירת מרחב אווירי, מגבלות יבוא או יצוא, סנקציות, מחסור חריג בחומרי גלם, פגיעה בתשתיות חיוניות, מתקפת סייבר חיצונית שאינה נובעת מרשלנות הצד המושפע, או שיבוש מהותי בשרשרת האספקה.

הצד המושפע ימסור לצד השני הודעה בכתב בתוך [מספר ימים] ממועד שנודע לו על האירוע והשפעתו, יפרט את ההתחייבויות שנפגעו, יציג תיעוד סביר, וינקוט אמצעים סבירים להקטנת הנזק ולצמצום העיכוב.

כל עוד נמשך אירוע כוח העליון, יידחו המועדים לקיום ההתחייבויות שנפגעו למשך תקופת העיכוב בפועל. אם האירוע נמשך מעל [60/90] ימים, יהיו הצדדים רשאים לנהל משא ומתן להתאמת ההסכם, ואם לא יושג פתרון בתוך [מספר ימים], יהיה כל צד רשאי לסיים את ההסכם בהודעה מוקדמת, מבלי לגרוע מחיובים שהתגבשו לפני מועד הסיום.

שאלות נפוצות

סיכום: סעיף כוח עליון טוב הוא תוכנית פעולה ליום המשבר

אחרי "חרבות ברזל", סעיף Force Majeure בחוזה מסחרי בישראל צריך להיות הרבה יותר מדויק מבעבר. לא מספיק לכתוב “מלחמה” או “כוח עליון”. צריך לפרט את התרחישים הרלוונטיים: גיוס מילואים, מגבלות תנועה, סגירת נמלים, שיבושי שילוח, מגבלות יבוא ויצוא, סייבר, מגפה, מחסור בכוח אדם וחומרי גלם, ופגיעה בספקים חיוניים.

אבל רשימת אירועים אינה מספיקה. הסעיף צריך לקבוע גם מה עושים בפועל: מתי מודיעים, מה מתעדים, אילו חלופות צריך לבדוק, מי נושא בעלויות, מתי דוחים מועדים, מתי משעים התחייבויות ומתי ניתן לסיים את החוזה.

המטרה אינה להפוך כל משבר לכרטיס יציאה. המטרה היא ליצור ודאות, לחלק סיכונים בצורה הוגנת ולאפשר לצדדים להמשיך לפעול גם כאשר המציאות משתנה.

חוזה טוב לא נמדד רק ביום החתימה. הוא נמדד ביום שבו משהו משתבש. סעיף כוח עליון טוב הוא זה שמאפשר לצדדים לנהל את המשבר בלי להפוך כל עיכוב לסכסוך משפטי.

אודות המחבר: עו״ד משה כאהן

עו״ד משה כאהן עומד בראש משרד עורכי דין בתל אביב המתמחה במשפט עסקי ומסחרי, דיני חברות, ליטיגציה מסחרית, עסקים משפחתיים, ירושה ועיזבון, חברות הייטק, דיני עבודה וייצוג בהליכים משפטיים ובבוררויות.

עו״ד כאהן משמש כבורר בסכסוכים עסקיים ומסחריים. הוא מחבר הספר “סכסוכי שותפים בעולם העסקי”, חבר בוועדת התאגידים של לשכת עורכי הדין, ייסד ועמד בראש המרכז לגישור בין עורכי דין מטעם המוסד הארצי לגישור שליד לשכת עורכי הדין, ומשמש כרכז אקדמי ומרצה בקורסים בתחומי עסקים, משפט, משפחה ודיני עבודה למנהלים במרכז למשפט מסחרי באוניברסיטת בר־אילן.