צפה עכשיו בהרצאה: "סכסוך בין שותפים. מה ניתן לעשות. עו"ד משה כאהן"
רקע
על פי חוק החברות, תשנ"ט-1999 האורגנים העומדים בראשה של כל חברה הם: בעלי-מניותיה, הדירקטוריון והמנכ"ל שלה. הרעיון העסקי העומד בבסיס תורת האורגנים בדיני החברות הוא שבאמצעות החברה נפגשים בד"כ בעלי הממון (בעלי-המניות) עם בעלי היכולת והניסיון (הדירקטוריון והנהלת החברה) ומתאגדים יחד על-מנת להניב שיתוף פעולה עסקי יעיל ורווחי.
במסגרת זו קיים מדרג היררכי בחברה, בראשו עומדת האסיפה הכללית של בעלי-המניות, תחתיה ניצב הדירקטוריון ותחתיו ניצב המנכ"ל. הדירקטוריון הוא הגוף המוסמך לפקח על המנכ"ל, להתוות את מדיניות החברה ולנהל את ענייניה ברמת המאקרו. המנכ"ל, לעומת זאת, ממונה על ניהולה השוטף של החברה, בהתאם למדיניות שהתווה הדירקטוריון.
סמכויות הדירקטוריון ואחריותו
באופן כללי חלוקת הסמכויות בין האורגנים השונים של החברה קבועה בחוק החברות ובתקנון הספציפי של החברה. חוק החברות קובע כי הדירקטוריון מחזיק בסמכות שיורית. הווה אומר שכל סמכות שלא הוקנתה במפורש בתקנון, לאורגן אחר (האסיפה הכללית או המנכ"ל מוקנית לדירקטוריון.
בנוסף לכך חוק החברות מונה שורה ארוכה של עניינים המצויים תחת סמכותו של הדירקטוריון, במסגרת תפקידו להתוות את מדיניות החברה ולפקח על פעילות המנכ"ל.
בין אלו ניתן למנות את הסמכויות הבאות:
- קביעת תכניות הפעולה של החברה.
- עקרונות למימונן וסדרי העדיפויות ביניהן.
- בדיקת מצבה הכספי של החברה וקביעת מסגרת האשראי בה תפעל.
- קביעת המבנה הארגוני של החברה ומדיניות השכר בה.
- מינוי ופיטורי המנכ"ל.
- החלטה על הנפקת אגרות חוב או הקצאת מניות עד לגובה ההון הרשום של החברה.
- החלטה על חלוקת דיבידנדים.
- הכרעה בפעולות ובעסקאות הטעונות אישור מיוחד, כגון עסקאות בעלי ענין.
- כמו-כן, הדירקטוריון אחראי לערוך את הדוחות הכספיים של החברה ולדווח לאסיפה השנתית של בעלי-המניות על מצבה ועל תוצאותיה העסקיות של החברה לתקופת הדו"ח.
חוק החברות קובע כי הסמכויות המנויות בו אינן ניתנות להאצלה מטה למנכ"ל.
כמו-כן, הדירקטוריון אחראי לערוך את הדוחות הכספיים של החברה ולדווח לאסיפה השנתית של בעלי-המניות על מצבה ועל תוצאותיה העסקיות של החברה לתקופת הדו"ח.
חוק החברות קובע כי הסמכויות המנויות בו אינן ניתנות להאצלה מטה למנכ"ל.
יחד עם זאת, יש לציין כי בעלי-המניות רשאים להפקיע- מעלה- את סמכויות הדירקטוריון בעניינים ולפרק זמן שהוגדרו, ככל שיידרש בנסיבות העניין.
כמו-כן, במידה ונבצר מדירקטוריון החברה למלא את תפקידו (למשל, מאחר וישנו שוויון כוחות- Dead-Lock- בין הצדדים להחלטה מסוימת המונע מהדירקטוריון להגיע לכדי החלטה) והדבר חיוני לניהולה התקין של החברה, מוסמכת האסיפה הכללית להפקיע את סמכויותיו כפי שיידרש גם בהעדר הוראה מפורשת בתקנון.
חברי הדירקטוריון נושאים, אפוא, באחריות רבה לפעילות החברה ועל-כן חוק החברות מטיל עליהם חובת זהירות וחובת אמונים כלפי החברה בפעילותם. חובת זהירות משמעה שעל כל אחד מהדירקטורים לפעול כפי שהיה נוהג "דירקטור סביר" והחברה רשאית לתבוע בנזיקין דירקטור שהתרשל בתפקידו.
חובת אמונים משמעה שכל דירקטור חייב לפעול בתום-לב לטובת החברה ולקדם את ענייניה גם כשהדבר עומד בניגוד לעניינו האישי. על פי חוק החברות, החברה רשאית לתבוע דירקטור שהפר את חובת האמונים כלפי החברה. פעילותו של דירקטור במצב של ניגוד עניינים בין עניינו האישי ובין עניינה של החברה, עיסוקו בפעילות שיש בה משום תחרות עם עסקי החברה וניצול הזדמנויות עסקיות של החברה אשר הגיעו לידיעתו במסגרת תפקידו, הן כולן דוגמאות למקרים של הפרת חובת האמונים.
סדרי פעולתו של הדירקטוריון
חוק החברות מפרט את סדרי פעולתו של הדירקטוריון. אם לא נקבע אחרת בתקנון, האסיפה הכללית מוסמכת לקבוע את מספר הדירקטורים, למנותם ולפטרם. בחברה פרטית ניתן למנות דירקטור אחד בלבד ובחברה ציבורית[1]משמעות הביטוי "חברה ציבורית" במאמר זה הינו לרבות חברה שהנפיקה אג"ח ("תאגיד מדווח"). חובה למנות לפחות דירקטור אחד ושני דירקטורים חיצוניים. דירקטורים חיצוניים בחברה ציבורית הינם דירקטורים בעלי-מומחיות פיננסית, אשר להבדיל מיתר חברי הדירקטוריון אינם קשורים לבעלי-המניות "הגדולים" בחברה ומתפקידם לשמור על עניינם של בעלי המניות הקטנים מהציבור הרחב ולוודא את פעילותו התקינה של הדירקטוריון. במסגרת זו מוקמת לחברה ועדת ביקורת[2]המורכבת מכל הדירקטורים החיצוניים של החברה ולפחות שלושה דירקטורים סה"כ וכל זאת בחובה שרוב הדירקטורים "בלתי תלויים" בבעלי המניות בחברה. וחוק החברות קובע כי עניינים מסוימים, כגון עסקאות בין החברה ובין בעל-השליטה בה, הטעונים את אישורה."
ניתן למנות כל אדם וכן כל תאגיד כדירקטור ובלבד שלא ימונה קטין, פסול דין, פושט רגל, או תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שניתן לגביו צו פירוק. בחברה ציבורית אין למנות דירקטור שאין לו "הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי לשם ביצוע תפקידו, בשם לב לצרכיה המיוחדים של החברה וגודלה". כמו-כן, חוק החברות מחיל איסורים שונים על מינוי כדירקטור בחברה ציבורית של אדם שהורשע בפלילים, בעיקר בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
כמו-כן, חוק החברות מחיל איסורים שונים על מינוי כדירקטור בחברה ציבורית של אדם שהורשע בפלילים, בעיקר בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
כמו-כן, יש לציין כי בחברה ציבורית חל איסור למנות את יו"ר הדירקטוריון או קרובו כמנכ"ל החברה[3]וכן חל איסור למנות את יו"ר הדירקטוריון עצמו אף בכל משרה אחרת בשורות החברה ו/או להקנות לו סמכויות המוקנות למנכ"ל או לכפופים אליו אלא לתקופה של עד שלוש שנים ובאישור באסיפה הכללית של לפחות שני שליש מבין בעלי-המניות שאין להם עניין אישי במינוי ואינם בעלי-שליטה בחברה.[4]או לחילופין, כאשר סך קולות המתנגדים למינוי באסיפה הכללית נמוך מ-2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
הדירקטוריון פועל בדרך של התכנסות וקבלת החלטות בישיבות, בהתאם לצרכיה של החברה, לפחות אחת לשנה בחברה פרטית ולפחות אחת לרבעון בחברה ציבורית. כמו-כן, הדירקטוריון יכול לקבל החלטות בכתב, בחתימת יו"ר הדירקטוריון, אף ללא התכנסות. מנין הנוכחות ע"פ חוק החברות[5] מניין ההשתתפות החוקי, בהחלטה בכתב. לקבלת ההחלטות בדירקטוריון הינו ברוב חבריו, ההחלטות יתקבלו ברוב קולות וליו"ר הדירקטוריון ניתן קול מכריע בשוויון, וכל זאת אלא אם נקבע אחרת בתקנון.
הדירקטוריון מהווה, אפוא, גורם מפתח בניהולה ופעילותה של כל חברה. מינוי כדירקטור אינו מהווה "תפקיד של כבוד" בלבד והוא נושא עמו סמכויות רחבות מאוד ולצדן אחריות רבה. חוק החברות מסדיר את ענייניו וסדרי פעולתו של הדירקטוריון והכרות מעמיקה עם הוראותיו חשובה מאוד לכל הנוגעים בדבר.
2 לאוקטובר 2012
[2] המורכבת מכל הדירקטורים החיצוניים של החברה ולפחות שלושה דירקטורים סה"כ וכל זאת בחובה שרוב הדירקטורים "בלתי-תלויים" בבעלי-המניות בחברה.
משה כאהן, משרד עורכי דין
תחומי ההתמחות של המשרד הינם: משפט מסחרי , דיני חברות , חברות בצמיחה ("Start Up") , דיני עבודה , ליטיגציה / יצוג והופעה בבתי משפט , יישוב סכסוכים , רכישות ומיזוגים , תרופות ומוצרי מזון , דיני מקרקעין / נדל"ן , עסקים משפחתיים ,מקצועות חופשיים, צוואה, ירושה ועיזבון .
